לצייר אגדה

את בתחושה כי יום אחד תיפול השמש עליכם ואתם תציירו אגדה. תודה רבה לך אורנה היקרה, שבת טובה.

שָׁנִים שֶׁל גַּעֲגוּעַ 

שָׁם בִּקְצֵה מִטָּה

הוֹפְכִים אָז

אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְאַגָּדָה.

שיר מקסים אורנה יקרה , היית חסרה לנו בימים האחרונים כאן באתר.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

.

העצב הזה, הליווי שלו במהלך הזמן והחיים. 

הציפיוֹת של הדוֹבֶרֶת הן ציפיוֹת קטנות, כך אני מתרשמת. 

כאילו החלק החשוב ביותר בחייה כבר חלף. 

הסיום נוגע, שברירי, ומעלֶה חיוך נוגה.

דיבר אליי מאוד-מאוד ואהבתי מאוד-מאוד. 

תודה רבה-רבה-רבה, אורנה אהובה, משוררת יקרה לי כל כךְ. 

שבת שלום, שבוע טוב, שנה טובה. מכל הלב.

חיבוק, 

רבקה

---

השנים חולפות להן, שנה אחר שנה במעין המתנה שכזו. נשמה וגוף מבקשים להתחבר ועדיין נותר ריק מסוים. געגוע שאינו ממלא. 

כן, יבוא עוד יום והשמש תצבע את שמי החיים בצהוב זוהר וכל האגדות כולן תתגשמנה בך.  

עצוב כל כך,

הצפיה הזו - צפיה שסופה לא נראה באופק

והגעגוע שלא חולף.

רק השנים חולפות להן

ואין אור בקצה המנהרה.

אולי

אולי יבוא יום וקרן שמש

תבקיע את אפלת הלילות.

עצוב היה לי לקרוא את השיר,

אורנה יקרה.

אורנה יקרה

************

השנים חולפות 

ונותר געגוע מעמיק.

רק השמש עוד ניצבת ממעל

וכשהיא תיפול על עורפיכם

תציירו בה אגדה.

נוגה שירתך היום אהובה.

מברכת להמשך יום נעים

ושבוע טוב ומבורך

שלך

עליזה.

דימוי נפלא!

וכמו תמיד יפה כתמיד

כשהשמש לעולם לא תיפול 

ותמיד תזרח בלבך בגופך 

ערב נפלא

פנייך הנאות רומזות על שיר נפלא ואחרי שקראתי- התפעלתי גם מהאגדה.

 שנה טובה ומאושרת- הרבה בריאות ונחת.