קטע מ-"הרהורים ... " בשולי במת הדיון, ואן גוך /-

המון מילים לשירים

<לב> <לב> <לב>

איזה כייף שאני סוף סוף מבין שיר שלך, רבקה יקרה.....נהניתי ממנו מאד. הלחץ הוסר מעל הכתפיים

<לב> איזה כייף! <לב> עכשיו אני יודעת שאַתָּה בין הקוראים שלי ... <חיוך> <לב>

וואו רבקתי, חייכתי

כן, כל עוד את כאן, את יכולה לעשות מה שבראש שלך.

את יכולה להתולל עם המילים.

כל עוד את כאן, הרשות בידך לעשות ככל העולה על רוחך

כל עוד את כאן, אינך חושבת על העתיד לבוא

וכשהעתיד יגיע... את כבר לא תהיי כאן.

אז תשתוללי רבקתי היקרה, תעשי כל מה שבמוחך מתבשל.

ואני, אני אוהבת אותך כאן ועכשיו

וגם מחבקת אותך כי זה מה שבמוחי כעת משתולל...

<לב> נוריתי יקירתי, <לב> תודה רבה-רבה-רבה לךְ על הבנתךְ! <לב> עוד יותר: על אישורךְ. <חיוך> <לב>

את ריקוד הטנגו הארגנטנאי את רוקדת עם המילים , שתיים קדימה ואחד אחורה והשירים שלך לרקוד יודעים גם כשהם משתוללים על במת החיים בלי חשש ובלי סייגים ממש צרות של עשירים.

מקסים רבקה יקרה השיר שכתבת על התובנות  של משירתך היום כאן ועכשיו ואני בעיני רוחי  ראיתי אותך רוקדת טנגו עם השירים שלך.

יום מבורך

שמוליק

<לב> <לב> <לב>

.

רגע. רגע. 

זכיתי בתהילה. 

אלא ש- לא רציתי לשַׁלם אֶת המחיר כדי "לשַׁמר" אותהּ. 

לכן, חָמְקָה. 

סיפור ארוך-ארוך. 

<לב>

רבקה

---

<לב> צביקה יקר, <לב> לא- מה? <לב>

כאב התלווה להבנה כי התהילה חלפה, אך לפחות דבר מה טוב יצא מזה ואת חשה משוחררת. חופשיה לכתוב כל העולה על רוחך, מתוך הלכי הרוח שלך, פנימה מן הנפש. 

<לב> <לב> <לב>

<לב> שנה נפלאה גם לךְ, <לב> אביה אהובה. <לב>

<לב> <לב> <לב>

הרהורים רבים לנו

<לב> <לב> <לב>