"עיני שקד" \רן ג'יבלי

"עיני שקד" \רן ג'יבלי תחילת ינואר גשם, אפור בחוץ, מעט אנשים מסתובבים, פסעתי לי בין טיפות- לשלוליות, לא אינני אוהב גשם גם לא אפור ,ומעט אנשים . רגליי הביאוני אחריי העניים, כן אלא שכבשו את ליבי בעצב ושמחה גם יחד הרגשה מוזרה מגיע אני לבית אהבתי הישנה מביט אני על ביתה ללא שינויי בזמן,פתאום ! צל דמותה נישקף מבעד לחלון ,ראיתי אותה עיני שקד היו לה בוהקות ושחורות גוון עורה צהוב ,נוטה לחום עור פניה חלק שיערה מבריק כחוט משי , חיוך תמים –משהו !!! המסתיר עולם שלם , רוצה אני לדעת עלייה להכיר אותה מקרוב רוצה אני אותה , אך ידי אינה משגת כל כך קרוב ,וכמה רחוק אני ממנה, עם יופייה ניתן להפליג עד מעבר לאוקיינוס וגם לים . יופי מיוחד זה שובה את ליבי זורם להכרתי כהה חושים מבלי שאבקש, מסיטה מבטה אליי בעצב ,ענייה כמו מדברות ללא מילים, ואומרות אינני יכולה ! ניצוץ בעיניה מעלה בי מחשבות על מה ולמה את בוכה ,יקירתי!אהובתי ! למה זה תבכי? התמלאתי אהבה, וחמלה, יחדיו נורא מוזר דמעות החלו זולגות ללא רשות , כמו ילד קטן שאיבד את הוריו, החלטתי..לעלות לביתה ולהתמודד מולה עוד מעט קט והגיע אליה .אני לא מוותר. ממש ברגע האחרון ..משכו אותי רגליי החוצה בריצה , בראש חשבתי אין לי מה לומר ! ומה לבקש ,איך אומר כי אני אוהב אותה , אפילו את שמה אינני יודע באיזה מישפט פתיחה אבחר להשתמש !כזה מוכר ? קצת קיצ'? אוליי פשוט אומר לה את האמת... כיצד אומר שאני אוהב אותה אם אינני מכיר אותה כלל !מונולוג מחזורי זה הדהד בראשי ,אל תת ההכרה המטריד הזה ללא הפסקה , איך יכולתי להעיז ולפנות אליה, זרה היא בשבילי לחלוטין זרה היא לתודעה ,זרה היא בשמה ,מסוג הדברים שקורים פעם אחת חייבים להעיז... אך בליבי הכרתי אותה היטב ללא מילים ,רק מראה ענייה דיבר בשמה , לעיתים זה מה שחשוב כן מבט ראשון, אותה הצצה חזותית בחלון הספיקה לספר הכל... על עיניי השקד שלי !