מִתְכַּתֶּבֶת

אבל קורן מאושר על שסוף סוף.  

את כל כתבייך

על פני גלי המחשבה

ואל ליבות הקוראים 

את שולחת

כמו היו פת לחם

שזרקת למים סוערים

אך בלבך החשש

שהקוראים לא יבינו

ולא יפנימו

את כוונותייך

ואת ניסתרות מילותייך.

תודה רבקה יקרה על השיר הקצרצר המבטא את תחושותייך לגבי שירתך. לגבי חלק קטן מהשירים שאת כותבת אולי את צודקת אך לא כך לגבי מרבית השירים.

סופ"ש נעים

שמוליק

גם אם לא מבינים אותך עד תום. והבנת הנקרא אינה מושלמת. הכתיבה היא הייעוד שלך, את כותבת וכותבת. מתכתבת עם הקורא גם אם אינו מבין עד הסוף.  

וגם לאדמה ולאויר 

והאש בטח תתלהב 

ולא חייבים להבין הכל 

העיקר שזה שם מהדהד ברקיעים 

יום נפלא

רבקתי היקרה, אף פעם לא הבנתי את הביטוי הזה,

כשלמדתי אותו בבית הספר היסודי

אמרתי למורה, אם נשלח לחמנו על פני המים, הוא יספוג מים

יתפורר וישקע.

המורה הוציא אותי מהכתה...

כן רבקתי, זה הכל עניין של הבנת הנקרת הנקרא.

המשיכי להתכתב המשיכי לכתוב כי אין לך דרך אחרת.

רבקתי היקרה, את מוקפת ביתמות

אז מה לעשות, גם כתיבתך לפעמים יתומה מהבנת הנקרא.

אבל את לא יתומה מחיבוקי

אני שולחת לך אותו על פני המים ואינך צריכה לחכות ל"ברבות הימים"

הוא כאן ועכשיו והוא איתך.

שתי שורות מדוייקות עם רעיון גדול.