מן היום ההוא

קִרְאִי נְשָׁמָה יָפָה וַאֲהוּבָה אֶת אֲשֶׁר 
אֲנִי כּוֹתֵב לָךְ בִּדְיוֹ חֲסַר יֻהֲרָה מֵעֵבֶר
לְהָרִים רְחוֹקִים , טוֹבֵל מַחְשְׁבוֹתַי
בְּזִכְרוֹן פָּנַיִךְ הַיָּפוֹת וְחִיּוּכֵךְ הָרַךְ,
 חוֹזֵר אֶל הָעֶרֶב הַהוּא בּוֹ רְאִיתִיךָ
יָפָה כְּמוֹ שֶׁרַק מְקוֹר מַחְצַבְתֵּנוּ>  יָכוֹל הָיָה
לִבְרֹא, יְפִי מִדָּתֵךְ וְצַחוּת פָּנַיִךְ הַנּוֹשְׁקִים
לְשֶׁיַּעֲרֵךְ הַזָּהֹב וִיפִי נְעוּרַיִךְ
הַקָּם בָּךְ גַּם לָעֵת הַזּוֹ , וְתָמֵהַּ אִם נוֹתַר
בָּךְ מַשֶּׁהוּ מִן הַתָּם, הַיָּפֶה - מִשְּׁחוֹר שֶׁיֵּעָרֵךְ אֵי אָז בַּמֶּרְכָּז  בְּיוֹם הַחַג הַהוּא .