לפני הנחיתה

בְּטִיסָה חֲזָרָה

רָאִיתָ אוֹתָהּ

מְעַיֶּנֶת  בַּנַּיָּד 

בַּתְּמוּנוֹת שֶׁל עַצְמָהּ

וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לְגִיל גְּבוּרוֹת

הִיא תּוּכַל לְהַבִּיט בַּזִּכְרוֹנוֹת

וְאַתָּה יָכוֹל רַק לְקַנֵּא
לָמָּה לֹא הָיְתָה
בִּזְמַנּוֹ טֶכְנוֹלוֹגְיָה כָּזֹאת.

לא משעמם בטיסה חזרה צביקה היקר. שיר מקסים כתבת.

חג סוכות שמח ושבת שלום לך ולבני ביתך

שמוליק

כשהיית צעיר היית מצלמה ולא יכולת לראות באופן כה טרי את הזיכרונות מן הנסיעה האחרונה. 

העיקר שאתה כאן. והיה לך מסע מרתק ומהנה. עכשיו תתבונן גם אתה בתמונות. 

כמה שאני מבין אותך!!!!!!!

טכנולוגיה מוחית שכזו 

חג שמח

.

:))

ברשותךָ, צביקה יקר: 

כמה מכל הסֶלְפִים האלה ישרדו ו/או יעוררו בה/בהם משהו 

רציני בהמשך חייהם? 

סתם, הרהור. ואולי לא-סתם. 

תודה רבה-רבה-רבה לךְ. 

חג שמח, קליטה-מחדש קלה, <לב>

רבקה

---

שבה לבך - אתה מביט בנערה החכמה שמביטה בתצלומיה בטלפון החכם, מוקסם מכך ומצר על כך שבילדותך לא היו טלפונים חכמים. תודה רבה לך צבי היקר, יום קסום.

אבל לא מאחר גם לנו  ..