כנפיים שבורות

אופריה של בגרות הוחלפה בכאב באבחת מות. תודה רבה לך אורנה יקרה, יום רגוע.

.

אני חוששת שאצלנו הייתה אוּפוֹרְיָה של מנהיגים וקריאות 

שִׂמְחָה לנצחון הדת על השכל הישר. 

(סליחה, אורנה, קשה לי להתאפק ולא-בא-לי למחוק.) 

ולשירךְ: 

מעולה. מעולה. 

קצרצר המקיף חיים אישיים ומדיניים מרגע אוּפוֹרִי לרגע

הפיכחון. 

תודה רבה-רבה-רבה, אורנה אהובה, משוררת יקרה לי

מאוד. <לב>

חיבוק, 

רבקה

---

האופריה וכדורי סוכר

היו על הצעירים שחגגו 

רק עליהם וחפי הפשע רשמתי 

על חבורת הזבל שם מקומם 

לא קיימים מבחינתי

.

הוֹ. 

הבנתי מה שהבנתי בעקבוֹת "שֶׁל בַּגְרוּת" (וההמשךְ), 

וגם בגלל הזמן שחלף מאז: נראה ארוך הרבה-הרבה

יותר לאור הקרבות והמצב הנוכחי. 

אורנה אהובה, תודה רבה-רבה על ההסבר.

איך אצלכם? מה שלומךְ? מה שלומכם? 

מאחלת לך, לכם, מצב סביר, לפחות. 

חיבוק, 

רבקה

---

למרות שגרה צמוד לנתב"ג

אין לנו ממד

לא רק זה אלא בית עץ 

לא פוחדת 

מן ייאוש מהמצב

תודה אהובה

.

צמוד לנתב"ג משרה הרגשת ביטחון, אִם כי 

לא לגמרי. 

אֶת הייאוש אני מבינה. 

תודה על תגובתךְ, אורנה אהובה. 

אני מקווה שייגמר מהר. 

חיבוק, אמיתי (למרות מגבלוֹת המחשב),

רבקה

---

כמה כאב אהובה שלי, מקווה שאת בסדר  כמה שניתן

מעבר מאור לחושך

מלב שאוהב

ללב שכואב

ולמה זה קרה לנו?

תודה אורנה על השיר הנוגע והמתייחס למה שקרה לנו בשבת האחרונה.

נקווה לימים טובים יותר

שמוליק

חיים שלמים נמחקו באבחה

תתי אדם כתשו

לא ראו בעיניים

טבחו אנוש כצאן.

הכל היה מתוכנן 

מלפני ולפנים,

העיתוי תאם להם

זה פשוט פסיכי

כל מה שקרה

לא נתפס.

תודה אורנה יקרה

ויום שקט לכולנו, אמן.

וואו אורנה יקרה,

זה מטלטל אבל זו הייתה המציאות

באותה שבת.

אנששים צעירים חגגו

חשבו על יופי על טבע ועל אהבה

על מתיקות החיים

ובאה אבחת המוות

וקטעה באכזריות את נעוריהם

את חייהם.

בלתי נתפס...

הכל שחור

באחת אופוריה מתקתקה הוחלפה בכאב בלתי ניתן לתיאור.

אכן, אבחת מוות ו... כנפיים שבורות...

כְּנָפַיִם שְׁבוּרוֹת

דִּמְעוֹת מֶלַח

אִבְחַת מָוֶת