עד מתי אלוהיי

עד מתי אלוהיי ?

עד מתי אלוהיי, עד מתי ?

עייפתי דיי,

שמחתי בהיפתח עלי כותרת ראשונים,

בצוף הניגר בפי דבורה,

עלזתי בראותי טף משחקים בצד הדרך,

בחיוך של ילד קט , במבט של אם.

אך

עייפתי אלוהיי, עייפתי דיי,

עד מתיי ?

מלא ליבי אור בראותי גדי יונק,

בשדות פרחים מלבלבים,

אורו פניי בליטוף של אהבה,

בריקוד סוחף של ערב רב.

אך,

עד מתי אלוהיי, עד מתי ?

עייפתי דיי,

עייפתי מלחמות, מבטי שנאה,

קולות מהומה ודברי שטנה,

עייפתי מקריאות תיגר ושעטת טורפים,

מחרב ביד או ביד הלשון,

על מיטתי לא אוכל לישון.

עד מתי אלוהיי, עד מתי ?

עייפתי דיי,

רוצה שלום, מייחלת אהבה,

רוצה פריחה ושואפת לבנייה,

רוצה חיבוק ומושיטה יד,

רוצה שפע בכל פה,

וזורעת נטעים של חיבה.

אך אין אלוהיי, אין עד בלי דיי,

אין פרחים ואין שלום,

אין אהבה בכל מקום,

לא יד מושטת בתבל ,

רק על צוואר תלוי חבל.

עד מתי אלוהיי, עד מתי ?

עייפתי דיי,

עייפתי מקרעים שלא מתאחים,

מחלב שנשפך והכד שנשבר,

מחתול שעבר וריחו שנשאר,

מצואת עכברים בפתחי ביבים.

עד מתי אלוהיי, עד מתי ?

עייפתי דיי,

שבעתי מלחמות,

שבעתי אבדות,

שבעתי מריבות,

שבעתי פרידות,

לא עוד !

עייפתי אלוהיי מכל תלאות חיי,

עייפתי ודיי !.  

רחלי גבאי

8/14

© כל הזכויות שמורות לרחלי ג.