אָז תָּפַסְתִּי תַּיָּרֵחַ וְתַשֶּׁמֶשׁ ...

הבטת בשמיים בשעת אחר הצהריים וראית את הירח מופיע כך בחיוורונו, ואת השמש מלהטת. אך לא היה זה מראה מלבב ושגרתי לימים שכאלה, דבר שגרם לך אכזבה. אך עדיין החזרת אותם למקומם למען חלומותיהם של האוהבים. היה בזה משום אקט של תקווה. 

לְטוֹבַת חֲלוֹמוֹת הַיְּלָדִים וּלְמַעַן הָרוֹמַנְטִיּוּת שֶׁעֲדַיִן נוֹתְרָה לָאוֹהֲבִים וְלַמְּרַחֲפִים

וואו רבקתי, איזה מראה נפלא נגלה לעינייך

גם ירח וגם שמש בשמיים.

ישנם ימים כאלה שאחד עוד לא שקע והשנייה זרחה.

אז מה עושים עם קרואסון חיוור, לא בא לך נגוס ממנו, לא אפוי מספיק,

והשמש - אוי זה כל כך חם שזה שורף את הלשון והשפתיים.

אז, מתוך התחשבות עם ילדים חולמים ואוהבים שמביטים בשמים

את מחזירה אותם למקומם. 

איזו התחשבות רבקתי.

אז רבקתי היקרה,

לא מצאתי גם שמש וגם לבנה אז -

אני שולחת לך שתי שמשות

אחת חמה חמה ואתת

שקצת במים התקררה.

ואת תבחרי באיזו לנגוס ראשונה .

וגם חיבוק חם (לא לוהט) שולחת לך.

כשהשמש לפני שקיעה נפגשת באמצע הדרך עם הירח שמתכונן להאיר את הלילה המתקרב  נוצרת אגדה נחמדה על קוראסון חיוור וכיסן כפול חם רותח.

ילדים ואוהבים ומרחפים יאהבו את זה.

תודה רבקה יקרה על השיר המעניין הזה.

יום טוב ושקט

שמוליק

מחזירה אותם למקומם 

נותנת אותם לנזקקים לילדים לאוהבים ...

ואני כואבת את כאב החטופים שם הם לא רואים לא שמש ולא ירח ...