כובד המילים

שָׁעוֹת עַל גַּבֵּי שָׁעוֹת

בָּאֻלְפָּן יוֹשְׁבִים פַּרְשָׁנִים 

וְחוֹזְרִים וְאוֹמְרִים

אֶת כָּל מָה שֶׁאֲנַחְנוּ 

כְּבָר יוֹדְעִים

וְאַתָּה מְוַתֵּר

מְכַבֶּה אֶת הַמַּכְשִׁיר

עַכְשָׁו לְבַד רוֹצֶה לִהְיוֹת.

תודה איזיק על השיר עם תובנות לגבי הפטפטת במרקע הממחזרת את עצמה .

יום טוב ושקט

שמוליק

שמהוים מיחזור על גבי מיחזור ועוד כיוצא בזה וחוזר חלילה ואז אתה אומר לעצמך:"י כמה אפשר, אוקיי , הבנו כבר בפעם החמש מאות".

אתה בוחר בין השניים ולא אחת מעדיף את הבדידות. המילים הן תקשורת, ויש להן משמעות רבה. כשהתקשורת הזו לוקה בחסר או אפילו מרגיזה-היא מיותרת. בהחלט בחירה טובה להיות לבד. 

שתומכים בתפיסותיך, אבל שחוזרים באותה צורה או בשינויים קלים מדי יום ביומו , אתה שואל את עצמך האם לא מדובר כאן בסוג של סטגנציה מחשבתית המכלה כל חלקה טובה? אולי עדיף היה לשלב קצת מזה עם לא פחות פעילות מעשית למשל? 

זועק - אתה מבכר להעדיף להיות בודד על פני הקשבה לאנשים שממחזרים את דעותיך, הם מתישים אותך, משעממים אותך. תודה רבה לך אייזיק היקר, יום שקט.

מתחילים בויכוח מבלי להבין אפילו שכל המפריד ביניהם הוא ניואנס שולי כזה או אחר. אבל זה גם מפרה לעיתים את השיח

.

מבינה אותךָ. ועוד איךְ. ועוד כמה. 

תודה רבה-רבה על הצהרת עמדתךָ, אייזיק, איש נכבד ויקר. 

רבקה

---

המצויה באי ההסכמה, במחלוקת. אמרו כבר קודם את הביטוי מחלוקת לשם שמים.