שבירה

.

כן, כמעט (כמעט!) כל שבר ניתן לאיחוי. 

תודה רבה-רבה-רבה על חוכמתךְ ועל תבונתךְ, איילה יקרה. 

הן משתקפות בשירךְ, בשירייךְ. 

ליל מנוחה ושבוע שכולו טוב. <לב>

רבקה

---

היפנים מאחים כול כלי מדביקים ומעטרים ונהיה ממנו יצרת אומנות..

יֵשׁ שְׁבָרִים

הַנִּתָּנִים לְאִחוּי

וְיֵשׁ שְׁבָרִים

שֶׁאֶת הַלֵּב קוֹרְעִים

לִרְסִיסֵי תְּחוּשׁוֹת

שֶׁל עֶצֶב וּכְאֵב.

שְׁבָרִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל

שׁוֹתְקִים

כְּשֶׁאוֹתָם אוֹסְפִים,

וְאִם לְחַבֵּק

אוֹתָם יוֹדְעִים

רַב הַסִּכּוּי

שֶׁנִּתָּן לְאָחוֹת

אֶת הַשְּׁבָרִים.

תודה אילה יקרה על שיר מלא חוכמה ואופטימיות איך  להתנהג ברגעי  משבר כשרוצים לאחות את השברים.

שבוע טוב ורגוע

תודה שמוליק יקר על שירך המבאר היטב הכוונה

שבועטוב

שמרי על המתת

תודה ושבועטוב

כמעט כל שבר ניתן לאיחוי, את כותבת. עם עזרה מהסביבה ההתמודדות קלה הרבה יותר. 

תודה גלי ושבועטוב

עם מעט זמן, דחיפה ועידוד כמעט כול שבר ניתן לאיחוי. רק להאמין בכך. תודה רבה לך אילה היקרה, שבוע טוב.

אילה יקרה, ריגשו אותי דבריך, כמעט ורציתי כאן להפסיק לכתוב

כדי שלא אפגע בדברים.

ובכל זאת...

לגבי האור - זו השבירה שהיא מיוחדת והיא "שווה".

לגבי השבירות האחרות, יש כאלה שאפשר לאחות אותן

ויש שהן לתמיד. 

שבר ביד או ברגל מגבסים והשבר מתאחה

שבר בלב... זה שבר שלא מתאחה.

תודה אילה יקרה על ההצעה הטובה 

לשתות כוס בירה קרה ולהרגע.

והכי תודה על הדברים שכתבת שהם כל כך חכמים.

אם מתאחים נשארים סימנים כעין צלקות

תודה על מילותיך ושבוע טוב

ולהלואי   ולא נחווה שברים שלא ניתנים לאיחוי

כמה אופטייות יש בשירך אילה יקרה

ואגב-ממליצה לשתות בירה שחורה -היא הכי טעימה.

שבוע ניפלא ורגוע

ממני מרים