וְאוּלַי ...

אֵין בְּיָדֵינוּ תָּכְנִיּוֹת לִשְׁלוֹם-אֱמֶת / כְּמוֹ נוֹעַדְנוּ לִחְיוֹת עַל 

חַרְבֵּנוּ לְעוֹלָם וָעֶד

מסתמן כך שעל חרבנו נחיה לעד - 
מקסים ונוגע כתבת
והלוואי שיכתתו חרבות

.

אביה אהובה, 

אותו ה' צבאוֹת הוא שדיבר על "איש תחת גפנוֹ ... " - ז"א: 

על שָׁלוֹם. 

אַל לנו לשכוח אֶת צבאוֹת המלאכים בשמיים. נכון? 

כך ש- הכול עניין של אינטרפרטַצְיָה. 

אולי הגיע הזמן לאינטרפרטציה בריאה, לקראת חיים שלווים, 

בלי חרבוֹת, בלי מלחמוֹת? 

לי נראה שהגיעה. 

תודה רבה-רבה-רבה לךְ על קריאה + תגובה, אביה יקרה לי

מאוד. 

שבוע טוב לךְ. <לב>

רבקה

---

זה רעיון מבריק כשלעצמו. הרי אלוהי הצבאות נכתב במפורש. זה רעיון מכאיב כל כך שקשה לתארו. הלנצח נאכל חרב? 

.

גליתי יקירתי, 

אלוהי-יְהֹוָה צבאוֹת זֶה הוּא שמבטיח שָׁלוֹם. 

עניין של אינטרפרטציה, תו לא. 

משום-מה, מעדיפים-מבכרים לשכוח אֶת משמעוּת הפסוק

הזה, או: כאילו שייך אך ורק לאחרית הימים, אפוקליפטי. 

תודה רבה-רבה-רבה לךְ על קריאה + תגובה, גליתי יקירתי. 

שבוע טוב ורגוע. <לב>

רבקה

---

כאן במזרח התיכון

אנחנו נטע זר

מולנו אויב רע ואכזר.

אם חפצי חיים אנחנו

נצטרך כנראה

לחיות על חרבנו

לעולמים לצערנו

ולא חשוב איזה שם

ניתן לאלוהים.

תודה רבקה יקרה על השיר המעורר מחשבות נוגות  על עתידנו בארץ הזאת , על נבואה שנאמרה ועל אלוהים.

שבוע טוב ורגוע

שמוליק

.

תודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, שמואל יקר, יקר. 

שבוע טוב! <לב>

רבקה

---

ואולי - גם אלוהים לא היה מעולם.

באי לא אותו אלוהים,

שאמר שנשב לבטח תחת הגפן והתאנה ואין מחריד.

מי שהיה, זה היה מרס, אל המלחמה או אל אלוהי צבאות.

ואין לנו ברירה אלא לישון והחרב מונחת לצדנו על הכר.

ואין לנו לאן ללכת

ואין לנו מקום להסתתר בו.

כן רבקתי היקרה, נועדנו לחיות על חרבנו...

וזה כל כך עצוב וכואב.

שולחת לך חיבוק מנחם שאולי לא באמת מנחם

אבל הוא מלא אהבה וחום.

.

נוריתי יקירתי, 

לא חשוב אִם יש/היה אלוהים ... 

מה שחשוב לי, אישית, הוא שאותו ה' צבאוֹת מבשר/מבטיח 

שלום - 

ואצלנו מתעקשים לפָרש אֶת דבריו אך ורק במובן של 

"לעולם נחיה על חרבנוּ. " הנה, גם אַתְּ מבינה כך אֶת 

בדבריו (אֶת דברי הסוֹפר שהעביר אותם). 

(אני נודניקית, נכון? ואיומה. מילא. אוהבת אותךְ, ואַתְּ 

כבר התרגלתְּ אליי. כך אני מקווה. <לב>)

תודה רבה-רבה-רבה על קריאה + תגובה, נוריתי יקירתי. 

תודה ענקית על החיבוק שעוטף אותי. 

שולחת לךְ חיבוק ממני (מבטיחה: לא דוֹקר, רק אוהב), 

ושבוע טוב שיהיה. 

רבקה שלךְ

---

כי אמרנו נעשה ונשמע

אם היינו שומעים אז או היינו בוחרים אחרת

.

ואולי הגיע הזמן להגשים גם אֶת "איש תחת גפנו ... "

תודה רבה-רבה-רבה ושבוע טוב, איילה יקרה לי מאוד. <לב>

רבקה

---

זועק, נוגה - אנחנו כורעים ומשתחווים לאלוהים אחרים ואין ברשותנו תוכניות לשלום וכך נועדנו לחיות על חרבנו. תודה רבה לך רבקה היקרה, שבוע טוב.

.

הוֹ. 

נכון. מאוד-מאוד. לכךְ התכוונתי: לאלוהים אחרים.

וואו !! 

תודה רבה-רבה-רבה ושבוע טוב, דני יקר. <לב>

רבקה

---

לא הבנתי לצערי רבקה. התאמצתי ולא הבנתי.

.

צביקה, איש יקר, 

אני לא מצליחה לשלוח תגובה מפורשת. 

בתקווה שזאת כֵּן תישלח: 

אנא, קרא אֶת תגובתי המפורשת לאביה.  

תודה רבה-גדולה-ענקית על כֵּנוּתְךָ!!

רבקה

---

.

אנסה שוב, צביקה יקר: 

כפי שכתוב בפסוק שהעליתי בראש/בתחילת הטקסט, 

אותו יְהֹוָה צְבָאוֹת מבשר על "איש תחת גפנו ... " . 

מכך אני מסיקה ש"ה' צבאוֹת" אין פירושו אך ורק

"ה' צבאות למלחמות" אלא גם "ה' צבאות מלאכים" 

(למשל). 

רק עניין של פרשנוּת. 

הנטייה היא להבין ש"לעולם נחיה על חרבנו" - אבל: 

למה לנו לבחור באינטרפרטציה הזו בלבד? 

הגיע הזמן שנתייחס ל-"איש תחת גפנו תחת תאנתו" .

-

מקווה שהסברתי, ושיעלה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

.

איזו הקלה !! 

רק טוב, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

.

לא כך נראה לי, אבל - כל אחד וראיית המצב שלוֹ. 

תודה רבה-רבה-רבה על קריאה + תגובה, גליה אהובה. 

רק טוב! <לב>

רבקה

---

.

ואולי-אולי לקרוא היטב ולנסוֹת להבין אֶת הפסוק שהעליתי

ואֶת מה שכתבתי..? 

תאר לךָ שאגיב לדבריךָ בסתמיוּת. 

רבקה

---