לְהִשְתַּחְרֵר מֵהַכְּבָלִים

.

התסביך של הבתולה והזונה, אַלִּיבָּא דֶּה פרויד. שאמוּר 

למתוא ביטוי אצל הגברים (מקַדשים אֶת האישה-הנשואה 

ומקיימים יחסֵי מין מלאים עִם הזוֹנָה), אבל היום ידוע 

שגם לאישה יש בעיה רצינית מאוד בתחום. 

העליתי אֶת הניתוח הנ"ל, אביה, משוררת אהובה, כתוצאה 

מקריאה מרַתקת-מרותקת בשירךְ. 

ביטאתְ אֶת התסביך/הדילמה באופן מוחשי, אמיתי, נשי,

לירי, ... נפלא. 

תודה רבה-גדולה-ענקית לךְ, יקירתי המשׁוֹררת.

שלךְ, <לב> 

רבקה

---

לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם,

וְלָעוּף עַל כַּנְפֵי הָאַהֲבָה

אֶל מְחוֹזוֹת נִסְתָּרִים

שָׁם אוֹהֲבִים יוֹדְעִים

אֵיךְ אַהֲבָה עוֹשִׂים.

לְהִשְׁתַּחְרֵר מִכְּבָלִים

שֶׁל מְצִיאוּת כּוֹבֶלֶת,

וּלְהִתְמַסֵּר לְרָזִי הָאַהֲבָה

שֶׁבַּדִּמְיוֹן  פּוֹרְחִים

כְּמוֹ הָיוּ

פִּרְחֵי לִילָךְ סְגֻלִּים 

שֶׁאֶת לֵב הָאוֹהֲבִים

בְּאַהֲבָה עוֹטְפִים.

עוֹצֶמֶת אֶת הָעֵינַיִם,

וְאָז  אִתּוֹ נִשְׁאֶבֶת 

בִּמְעַרְבֹּלֶת 

שֶׁל אַהֲבָה וּתְשׁוּקָה

שָׁם עַל פְּנֵי

שְׂמִיכַת הָעֲנָנִים,

וּמִשָּׁם לְהַבִּיט לְמַטָּה

וְלָדַעַת כִּי הַקּוֹלוֹת

עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

הֵם קוֹלוֹת שֶׁל אַהֲבָה.

שיר אהבה ותשוקה מיוחד כתבת אביה יקרה , דימיון ומציאות רוקדים טנגו בין שורות השיר המקסים זה .

ואני כרגיל במקום תגובה כותב לך שיר תגובה.

יום טוב ורגוע מלא בניצוצות של אהבה

שמוליק

לחלום חלום של תשוקה כה סוערת, להיות כחומר בידו שלו, להתמסר כל כולך ולהסתחרר בסחרחרת התשוקה המשוחררת מכל כבלים. זה מקסים!  

את נותרת במסגרת הדמיון, רק שם תעזי, שם את ממשת את החופש, לא נתונה לכבלים. תודה רבה לך אביה היקרה, יום שקט.

כמה היא נחוצה עתה, ואת רוצה להיסחף אל התשוקה הבוערת ללא עכבות.

לתשוקה שכולה רגש-אדם 

אני, אביה יקרה,

ואני, בדמיוני הפורה, נסחפתי אל תוך תיאורי השיר שלך.

אל חוויות האשה שפורקת כל עול של צניעות שמוכתבת

והיא כמו זונה מפתה ומפותה.

אהבתי את ההשתחררות מכל עכבה ומכל המוסכמות 

אבל

למה בסוף את נשארת כלואה בתוך פחדיך

למה להשאיר הכל רק בדמיון...

מותר להיות אשה

להיות קצת מופקרת

ליהנות מ...

אביה אהובה

את מכירה את עשרת הדיברות?

כתוב שם-לא תנאף

ויש אימרה האומרת-מיים גנובים ימתקו...

לשיקולך.....

יום טוב ושקט אשה אהובה

ממני מרים