נְשִׁיקוֹת-נְשִׁיקוֹת-

זועק, נוגה - מבחינה פוליטית אנחנו כמו ספר שבסיומו אשת העביש ... אנחנו אוכלים אותה ועכשו אנחנו לכודים בנשיקה. תודה רבה לך רבקה היקרה, לילה טוב.

היה מי שפיתח את תיאורית קורי העכביש וקוראים לו חסן נסראלה . שנים חיינו באשלייה שכאן במזרח התיכון  הבית היהודי שהקמנו יהיה המקום בו ניתן לחיות בשקט ושלווה ולהתנשק בכל יום ובכל אירוע בו מתקיימת שמחה.

השכנים מסביבנו חשבו אחרת וטוו אט אט קורי עכביש סביבנו ואנחנו נלכדנו ברשת . עכשיו צריך מנהיגות עם השראה כדי לחלץ אותנו מהרשת הזאת.

תודה רבקה יקרה על השיר המעורר מחשבות על מצבנו העגום בו אנחנו נמצאים כיום וכל שנותר הוא לקוות לימים טובים יותר בהם  נוכל לחיות בשקט ובשלווה.

שבוע טוב ורגוע

שמוליק

.

"... מִבְּחִינָה פּוֹלִיטִית-פְּנִימִית / המתחולל בְּאַרְצֵנוּ ... / ... / "

" ... / בְּמוֹ רִירֵנוּ טָוִינוּ אֶת הַקּוּרִים / ... "

אַל תוסיף לי אֶת חסן נסראלה כפי שהוספתָּ אֶת זוג האוהבים 

לצילום ההוא של העץ הגלמוד, שמואל. בטקסט שֶׁלִּי אנחנו

הישראלים טווינו אֶת קורי העכביש ו-

כן, אנחנו לכודים בנשיקת אשת העכביש  = הרוב רצה 

אֶת ביבי ואֶת הדתיים-הלאומניים-הפנאטיים = זֹאת הָרֶשֶׁת,

זאת הנשיקה. 

בכל זאת:

תודה רבה-רבה-רבה על הנסיון הסובייקטיבי לייפוֹת אֶת

המציאוּת, שמואל, איש יקר. <לב>

שבוע טוב לךָ. 

רבקה

---

ונקווה כי לאורך ציר הזמן החיוביות תגברנה מספרית על הפחות חיוביות.

זו המסיימת את חיי בן זוגה בתום ה"נשיקות" הללו. נשיקות רק לכאורה וזמניות ביותר. 

את עושה אנלוגיה כואבת בין מצבנו, הקורים שטווינו בעצמנו אל הסוף הטראגי. 

כנראה כך לוחשת העכבישה, כשהיא מפתה את בן זוגה.

וכשהכל נגמר, היא נושקת אותו וזו נשיקת המוות.

כן רבקתי היקרה,

אני כל כך מבינה את תחושתך.

מסתובב לו שליט זקוח ורק מחפש את מי לנשק

את אותה נשיקת מוות, כדי שהוא ימשיך להתקיים

וזה כל כך נורא וכל כך כואב.

ובלי קשר לאותן נשיקות, רבקתי היקרה,

אני שולחת לך חיבוק חם ונשיקה - על טהרת האהבה, אהבת אמת.

לאין קץ נשיקות. עת ועיתים. עדן עידן ועידנים. ואהבה שתישאנה עימן.

מעגל שוטה

מילכוד פתאים

ואפילו שעשינו הכל כדי ליפול במלכודת 

<לב> מה שנכון, נכון. <לב>