פיסת אדמה

אסור לאבד אמונה בעם שלנו

יום שקט

הדי המלחמה

הולכים ומתעצמים

שם בצפון. 

הפחד והחרדה

רק מתגברים

כבר לא ברור

על מה אנחנו נלחמים

האם אנחנו מנצחים?

או מנוצחים?

שיר עם המון חרדה ותהיות כתבת אלה לי קרידה,המלחמה המלאה שם בצפון הולכת ומתקרבת בצעדי ענק והפחד והחרדה משתלטים על כל חלקה טובה בחלקה הפיזית והחלקה הנפשית.

יום רגוע ושקט

שמוליק

מחדלים רבים 

יום שקט יקר

עוד מלחמה ועוד. את שומעת את הדי המלחמה ותוהה לשם מה בעצם. מה קורה כאן. מה מקור הסכסוך הבלתי נגמר הזה. וכן, גם בעיני כרגע אנחנו מנוצחים לצערי. 

יום שקט יקרה 

מעורר תהיות, זועק - ימים של מלחמה, תחושות קשות אופפות אותך ואת תוהה לאן פננו מועדות. תודה רבה לך אלה היקרה, יום שקט.

.

אלה לי אהובה, יקרה,

אני קוראת אֶת שירךְ, שיש בו מן הרגש ומן השאלות המעשיוֹת 

(מן התבונה), כולן שייכות לאקטואליה בימים אלה, 

ואני קוראת אותו שוב, 

ומזהה בשאלותייךְ וברגשותייךְ כאלה שהם גם אצלי. ואז,

אני בוהה, ושואלת אֶת עצמי איך להגיב, מה לומר לךְ. 

אַתְּ נמצאת במקום ההתרחשויוֹת, או קרוב מאוד-מאוד אליו. 

וכל מה שאני יכולה לומר לךְ עכשיו, כרגע, הוא - 

שמרי על עצמךְ, אהובה, אלה לי, יקרה לי מאוד. 

כרגע גם אני מוצפת, לכן, אין לי תשובות ואין לי תגובה "חכמה" 

לשירךְ. 

שמרי על עצמךְ, אהובה. 

אוהבת אותךְ המון, שלךְ, <לב>

רבקה

---

מחבקת חזק

מקווה לטוב