סיפור-סיפור

נוגה, זועק, מעורר תהיות - השכול בלבוש גבורה, יש הרס, יש רגשות שליליים והעולם הוא במה בעינינו שכן ההצגה חייבת להמשך. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב. אולי יש אנשים שלא ערים לפרדוקס הזה. 

.

דני, איש יקר, 

תודה רבה-רבה-רבה על הקריאה+תגובה! 

אגב: הבעיה העיקרית שלי היא עִם "... וְטוֹב בְּעֵינֵינוּ" . 

(אולי זאת הבעיה העיקרית שֶׁלָּנוּ, לא רק שלי.)

תודה רבה שוב,

והמשך ערב נעים ולילה טוב ושקט לךָ. <לב>

רבקה

---

שְׁכוֹל בִּלְבוּשׁ גְּבוּרָה
אוּלַי זֶה נֶחָמָה
אוּלַי נֶחָמַת טִפְּשִׁים.
אֲנַחְנוּ שַׂחְקָנִים
עַל בָּמַת הַמִּלְחָמָה,
וְהַדָּם הוּא אֲמִתִּי
וְהַנּוֹפְלִים  נוֹפְלִים
וּכְבָר לֹא קָמִים.
הַשִּׂנְאָה וְהַטִּינָה
הַכַּעַס וְהַנְּקָמָה
רַק מִתְגַּבְּרִים,
וַאֲנַחְנוּ אָנָּא 
אָנוּ בָּאִים.

תודה רבקה יקרה על השיר המתייחס למציאות בה אנו חיים . גם שייקספיר לא יכול היה לכתוב סיפור כואב כמו מה שמתרחש כאן בימינו אלה.

 יום רגוע ושקט

שמוליק

הלוואי ונעצים את הטוב 

את החמלה הסליחה 

מחבקת יקרה 

לא נראה לי שהמצב הזה טוב בעיני מישהו. קשה לי להאמין. עצוב שירך ונוגה מאוד המצב .  

.

גליתי יקירתי, 

תודה רבה-גדולה-מאוד על אהבתךְ, על הערכתךְ. באמת. 

רק טוב לךְ, גליתי האהובה. 

שלךְ, מאחלת לךְ שבת שלום ומבורכת, <לב>

רבקה

---

האם באמת, רבקתי, את חושבת שזה המצב?

האם באמת ההצגה חייבת להמשיך?

לי אין כח להצגות, 

גם לא לסיפורים, צר לי רבקתי היקרה,

יש לי גם בעיה עם "טוב בעינינו..."

אי אפשר להלביש שכול בלבוש גבורה.

אני מחכה כבר למסך שירד בסוף המערכה האחרונה

ואינני מחכה לשחקנים שיצאו לקוד קידה.

אני לא אמחה כפיים.

הדרן אני אבקש רק מחיבוק שלך

וגם שולחת אליך חיבוק ויש הדרן.

<לב> נוריתי יקירתי, <לב> זאת מְחָאָה, <לב> רחוקה מאוד מ-מַחְמָאָה ... <לב> חיבוק לךְ <לב> והדרן לחיבוק. <לב>