שיר השבוע

.

עולמם של ההורים ושל בנותיהם, שקשה יהיה להשיב לאשר היה.

רגיש-רגיש, אָבֵל. ונוגע בהזדהותוֹ עִם מצבם.

וראוי למעמד. 

תודה רבה-רבה-רבה על שירךָ ושבת שלום, אודי יקר. 

רבקה

---

תודה לך רבקה היקרה!

אודי ידידי, 

מחבקת אותך על השיר שכתבת

חיבוק ללא מילים שאומר הכל,

על הרגישות הזו שלך לבנות ולאמהות...

כאם לבת ולשבע נכדות בוגרות,

איני יכולה לתאר לעצמי את שעוברות האמהות האלו וגם האבות

בנותיהן חוללו, שמחת החיים נבזזה מהן.

והבנות -

הן לא תשובנה להיות מה שהיו. חלום הבלהות הזה ילווה אותן תמיד.

אין מילים לנחם אין. 

וכמו שכתבת, השמש אולי איכשהו תזרח,

אבל היא לא ממש תאיר את חייהן.

תודה אודי יקר.

תודה נורית  על מילותייך המרגשות! גם אני  כאב לילדה ושתי נכדות קטנטנות אמנם.... חש את החרדה והסבל.זה נורא!

הנורא במחדלים, ודי היה לנו לשמע את ראומה.... תודה אביוש על מילותייך המרגשות

ברגישותך העצומה אתה נכנס אל תוך הנפש פנימה. חש את הזעזוע שאין לתארו בלב הורה שהתעללות שכזו נעשתה בבתו. אין לי מילים. פשוט ... דמעות. 

שיר כואב כתבת ,  הסיוט של ההורים והמשפחות  משתלב בסיוט של החטופים, אסור להרפות , צריך לעשות הכל כדי להחזיר אותם למשפחות.

שבת רגועה ושקטה

שמוליק 

מזור - אתה מייחל לסוף טוב לנשים שנאנסו וכבודן חולל, שהן ישובו לארץ, יתעוררו מחלום הבלהות שלהן ואולי איכשהו השמש תזרח. שימצאו את המזור. תודה רבה לך אודי היקר, שבת טובה.

שיר חזק וכאוב

תאור אותנטי של הרגשות של כולנו מול הרוע הלא ייאמן. כתוב יפה. מרגש