נָעָה ... / כָּל אֶחָד וּכְאֵבוֹ / תודה למגיבים.

כמה נכון

אוחזים ולא תמיד מרפים

מתגעגעים ולא תמיד יודעים למה

בראשון יש התמדה: את נעה בין נופים, גופים ודמויות, דף מניע אותך להמשך ואת עדיין אוחזת בהם. בשני יש דמיון ויש שוני בין הכאב של אנשים אך לעתים אנחנו מתגעגעים למהשהו שלא היה. תודה רבה לך רבקה על שני המרגשים, המשך יום שקט ורגוע.

ואולי לא היו הדברים מעולם?

1.

לְרַחֵף בֵּין הַזִּכְרוֹנוֹת

וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ לַנּוֹפִים וְלַדְּמוּיוֹת

לַחֲפָצִים וְלַקּוֹלוֹת

וְאִתָּם עֲדַיִן לְהַמְשִׁיךְ לְרַחֵף

וְלָדַעַת שֶׁהַלֵּב לְשָׁם סוֹחֵף.

2.

כְּאֵבִים וְגַעְגּוּעִים

אֵצֶל כָּל אֶחָד שׁוֹנִים

וּלְעִתִּים מִתְגַּעְגְּעִים

לִדְבָרִים שֶׁלֹּא קַיָּמִים.

תודה רבקה יקרה על שני השירים שיש בהם הרבה מאד חומר למחשבה. אהבתי.

שבת רגועה ושקטה

שמוליק

<לב> שמואל, יקר, <לב> טוב שאַתָּה כאן! <לב> תודה רבה! <לב>

את נאחזת בחפצים וקולות, כאלה המתרחקים ממך אך את מבקשת להותירם בתוכך. להיאחז בהם. 

ואכן, הגעגוע הזה הוא סוג של כאב. התרפקות על מה שהיה ולא יהיה עוד.  

שניהם נוגעים מאוד ומעציבים משהו. 

<לב> גליתי יקירתי, <לב> הקריאה שלךְ, התגובה שלךְ, <לב> תודה ענקית! שבת שלום לךְ, לכם, <לב> וסופ"ש נפלא. <לב>