שיהיה טוב יותר

זועק, הקש ששבר את גב הגמל, רגיש - השתדלת בכל מאודך שיהיה יותר טוב וכעת נשקפות מול עיניך פניו המעונות של יוסי שרעבי החטוף והן לא נותנות לך מנוח. תודה רבה לך אודי היקר, שבוע טוב, אנחנו חייבים שהכל יהיה בסדר באמת וכך נרגיש. מקווה שגם אותו ישחררו.

אותו לא ישחררו כי הוא נרצח 

אבל אני מקווה שבכל זאת יהיה קצת יותר טוב .

תודה לך על מילים חמות ומעודדו  דני יקירי!

הלוואי שישחררו את כל מי שנותר בשבי, גם גופות הם צריכים להחזיר, בשביל שיביאו אותם לקבורה כאן ובשביל המשפחות שלהם. זה לא פשוט, יש להם הרבה מאוד דרישות, הם גם רוצים ערבויות בינלאומיות שהחמאס ישאר בשלטון.

.

אודי יקר, 

שיר לתפארת העברית שלךָ בקפלי מוחךָ (אגב: ריתמוס =

משקל = קצב) ולתפארת זיכרונותיךָ. 

אהבתי. מאוד. מאוד. באמת-באמת. זולת - 

שְׁתֵּי (2) השורות האחרונות, שלמיטב הבנתי וטעמי, הן

מיותרות לחלוטין:

השמוֹת יישכחו. רק בני משפחותיהם יזכרו אותם; 

המלחמה הזאת היא רק הקצה הקיצוני של הממשלה 

הנוכחית. (אלא אִם תגיד לי שמעשיהם הקודמים של 

ביבי ושות' היו נכונים, יפים ונבונים בעיניךָ). 

(הנה, אַתָּה מקַבל ממני גם ביקורת. <חיוך>)

והצעה-הערה קונסטרוקטיבית-בּוֹנָה:

לשַׁנּוֹת אֶת הסיום, אֶת שְׁתֵּי השורות הנ"ל. 

תודה רבה-רבה-רבה על שירךָ, אודי, איש יקר. <לב>

שבוע טוב יותר. 

רבקה

---

רבקה יקרה לי מאד

הסמקתי. מול המחמאות וספגתי באהבה את הביקורת,אבל אני חייב לציין משהו:

השיר נולד אגב התבוננות כואבת בפניו של 

השבוי שנרצח באופן טראגי.

כיצד אתנער אם כן ממחויבות  מוסרית לאיזכור שמו?

.

אה אודי. אודי. 

המחויבוּת המוסרית של האַסְכּוֹלוֹת הספרותיות החברתיות

בסגנון ז'אן-פול סארטר ועוד כמה. 

מחויבוּת זאת היא קצת-הרבה-הרבה-יותר מאשר אִזְכּוּר 

שמו של אחד מההרוגים/קורבנוֹת.

אִם מחאה חברתית (השם שנותנים היום לספרוּת הזאת), 

אז מחאה חברתית של-ממש.  

אחרת, 

זעקתךָ היא רק "כאילו" : היא נקודתית מאוד. אין להּ 

מעוף, אין להּ משמעוּת רחבה, היא כמו הבכי העכשווי: 

מי יודע כמה מתושבֵי ישראל ישבו בשקט ובנחת אחרי

שהמלחמה תסתיים, ויוסיפו להלל "ביבי מלך ישראל" ?

או, פשוטו כמשמעו, ישכחו אֶת כל תעלוליו, שלוֹ ושל שות'?

יכול להיוֹת שדבריי מיותרים עבורךָ. ויכול להיות ש-לא. 

אַתָּה המחליט. 

תודה רבה (באמת!) על דבריךָ בתגובה לשלי, 

והלוואי-הלוואי ויהיה טוב יותר. 

<לב>

רבקה

---

דיר בראד

יהיה טוב-בטוח

שיר מושלם 

באהבה סיס

פַּעַם וְזֶה לֹא הָיָה מִזְּמַן 
אֶפְשָׁר הָיָה לִרְכֹּב 
עַל אוֹפַנַּיִם בְּשַׁבָּת
וּלְהָרִיחַ אֶת רֵיחַ הַפְּרָחִים
שֶׁחֹפֶשׁ וְשָׁלְוָה 
הֵם מְסַמְּלִים
פַּעַם וְזֶה לֹא הָיָה מִזְּמַן 
וְעַכְשָׁו?

שיר כואב כתבת אודי היקר , עד ה- 7 באוקטובר הכל היה אחרת , יכולת לרכוב על אופניים בשבת וליהנות מזיו החמה ולשאוף אויר פסגות. עכשיו כשחטופים במנהרות וחיילים נופלים קשה מאד לחיות וכל שנותר הוא לקוות שעוד יבואו ימים אחרים טובים יותר.

יום שקט ורגוע

שמוליק

כן, העננה הכבדה המונחת מעל לראשינו, מעל לראשך-אינה מאפשרת לך ליהנות באופן מלא מן הדברים הקטנים של החיים. געגועים לימים של רוגע ושגרה. ממש כך!