כְּאֵב (2) / כְּאֵב (3) /

בראשון הכאב יצוץ גם בעתיד, הוא לא יעלם, קשה מאכזבתם של תינוקות.

בשני קשות רגלי המבשר בעם ואיש לא יסכים את הבשורות שלו.

תודה רבה לך רבקה היקרה, שבת טובה ורגועה.

אצות רצות להן ולא בשורה טובה עמו. מצמררים שני השירים ומבטאים את הכאב העצום אשר בך, בנו.  

2.

הַכְּאֵב יוֹפִיעַ מָתַיְשֶׁהוּ 

כְּשֶׁכּוֹאֵב לְךָ סִימָן שֶׁאַתָּה חַי.

הַמָּוֶת מְשַׁחְרֵר מֵהַכְּאֵב.

3.

וְהַנָּבִיא עוֹמֵד בְּשַׁעַר

וְאֵין מַקְשִׁיב 

אַף אֶחָד לֹא רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ

כִּי מִבְּשׂוֹרָה  רוֹצֶה לִבְרֹחַ.

תודה רבקה יקרה על שני השירים המחדדים את הכאב שנוצר אצלנו בימים קשים שאנחנו חווים כעת.

שבת רגועה ושקטה

שמוליק

עוד יום של כאב 

עוד יום של מתים בקרב 

מחבקת יקרה 

<לב> חיבוק לשבוע טוב יותר, אלה לי אהובה. <לב>

ואין עמו בשרורות שהלב רוצה לשמוע.

ואי הוא הנביא מחייה ילדה של השונמית

רק מוות מביא הוא בהבל פיו.

וכאב.

כאב שפורץ ולא מעלם.

בבטחה הוא מגיע הכאב, כמו הקוקיה בשעון

שיוצאת ומשמיעה קולה בכל שעה...

טלטל אותי התיאור שלך רבקתי, לא נעלם בכביסה...

עייפתי, עייפתי מהכאב ומהצפייה למבשר.

<לב> נוריתי יקירתי, <לב> תודה רבה על תגובתךְ האישית! <לב> אין לי כיצד לעזור לךְ ... <לב> שבוע טוב יותר, נוריתי. חיבוק. <לב>

המבשר מאחר , כמה כאב

ברשותך

הזכרת לי מה שפעם כתבתי בעוונותי

"על ההרים הלבינו רגלי המבשר"

ואידך זיל גמור

.

אה יצחק. יצחק. 

איך לא אבין. 

תודה רבה-רבה-רבה לךָ על שורתךָ. <לב>

רבקה

---