מְבוּכוֹת

את לא שכחת את כל אותן המבוכות שהיו לך באותו מחנה קיץ שרקדתם ועתה היתווספה להם מבוכה סוד לאותם גיצי מדורה מתחיים בך, עודך המבוכות מבעבעות בקרבך. הם ממשיכים להציף אותך. תודה רבה לך רבקה היקרה, אחר הצהריים טובים. ראיתי את התגובה שלך למשוב שלי לשיר שלך של אתמול. 

<לב> דני, איש יקר, יקר, <לב> לא תמיד אני יכולה להגיב באופן מלא, לצערי. <לב> הטקסט של שלשום היה קשה. תגובתךָ הייתה נפלאה, לכן הגבתי באריכוּת. גם לעוד כמה תגובות. <לב> אני שמחה על תגובותיךָ, תמיד-תמיד. <לב>

יופי של זיכרון ועדיין לא שכחת את המבוכה ההיא

כשראשך על ברכיו

וחשבת שאיתך - לעולם - לא - לא

והנה הגיע גל האושר אחרי המבוכה

זכרת את מבטו - מהסס - קורן - 

מִתְחַיִּים בִּי- אהבתי את צמד המילים
ואת מוצפת מבוכה של סוד - 

כמה מקסים ונפלא - אהבתי מאד

<לב> <לב> <לב>

לילהטוב

אֶת הַמְּבוּכָה הָרִאשׁוֹנָה

מִסָּבִיב לַמְּדוּרָה

עִם עֶלֶם חֵן בַּיְשָׁן

בְּלַיְלָה אַחֲרוֹן

שֶׁל מַחֲנֵה הַקַּיִץ

אִי אֶפְשָׁר לִשְׁכֹּחַ

גַּם אַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת..

תודה רבקה על השיר על המבוכה הראשונה , שיר המזכיר את השיר הנשיקה הראשונה שכתב אברהם בן זאב:

הנשיקה הראשונה
על הספסל בגן,
עם עלם חן ביישן.
ומסביב הכל פרח, הוריק
הייתי כה קטנה,
ילדונת עם צמה,
והוא נשק לצמתי,
נשק לי והסמיק.

יש קשר הדוק בין נשיקה ראשונה למבוכה ראשונה.

יש שקט ורגוע

שמוליק 

חסר היה הכייף הזה להרגיש להתחמם מסביב למדורת האוהבים הזו 

אנא הרבי בזו הכתיבה אוהבת ונפלאה 

יום מחבק יקרה 

<לב> <לב> <לב>

יכולתי לחוש את המתח הרגשי הזה ביניכם, את התחושות שהתעוררו בך באותה עת. מבוכה המסתירה סוד של רגשות מתעוררים.  

<לב> <לב> <לב>

מהגדולים שלך אי פעם.ומה לי כי אוסיף עוד. 

הגשם יורד. החמאס חוגג. ומנגד השיר שלך-

פשוט משכיח ומענג.

<לב> מחמאה כזאת ממךָ ... <לב> תודה רבה-רבה, אודי יקר! <לב>

רבקתי היקרה, תודה.

תודה על החיוך שהעלית על שפתי.

קראתי על אותו לילה שלך.

נערונת צעירה ובחור יפה שם ליד המדורה...

אהבת נעורים לחיים שמוקות -

מאש המדורה או מאהבה שהתלקחה שם...

מחבקת אותך רבקתי,

החיבוק שלי לא ישווה לאותו מגע של ראשך על ברכיו...

תודה רבקתי היקרה

תודה על החיוך.

<לב> <חיוך-לתגובתךְ, נוריתי יקירתי,> + <לב>