תאוות האומנות

נפעם - אדם בגיל מופלג מפסל את חיות האשה ואתה מביט בו בחיוך של קנאה. רוצה להיות כמוהו. תודה רבה לך  צבי היקר, יום שקט.

.

מפליא. אדם בן למעלה ממאה, מְפַסֵּל.  

ברור לי שהוא יודע היטב אֶת מלאכתו, אֶת הָאָמָּנוּת, איך להעניק

חיים מלאים לאישה המשמשת לו כמודל. 

והוא נהנה ממלאכתו.

אִם הפּסָּל הזה בין אנשי מגוריךָ - גם אני מקנאה. מאוד-מאוד.

:))

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה, איש יקר. 

יום נעים ורק טוב. <לב>

רבקה

---

עוד עשרים וארבע שנה ..

אָדָם בָּא בַּיָּמִים

עֲדַיִן מְפַסֵּל אִשָּׁה

בְּצוּרָה כָּל כָּךְ נִפְלָאָה

וְאַתָּה מַבִּיט

וּבְלִבְּךָ חָשׁ קִנְאָה.

שיר נהדר כתבת צביקה היקר על אומן המאוהב ביצירה שלו גם אם הוא  בא בימים והיצירה היא מודל של אישה.

יום רגוע ושקט

שמוליק

לא משנה גילו של האיש המיוחד הזה. הוא מלא הערצה לגוף האישה ומפסל אותה, בין אם בדמיונו ובין אם בפועל בחימר או בחומר אחר. יפה! 

שדיים וגוף מקומר

והוא הקשיש לש בידיו חימר

בורא מחדש חיות אישה 

אהבתי להלך כאן