אַהֲבַת בַּת הַסַּנְדְּלָר

מרגש, למרות הכול - בת הסנדלר מתעוררת אחרי שאביה נרדם והיא מוצאת את אהבתה למרות מציאותה העגומה. תודה רבה לך רבקה היקרה, המשך יום שקט.

אהבתי מאוד השורה האחרונה

מיוחדת

בַּת הַסַּנְדְּלָר

כָּל כָּךְ רָצְתָה

לִהְיוֹת סִינְדֵּרֵלָה

אֲבָל סוֹף אַחֵר לָאַגָּדָה

בְּלֵילוֹת צוֹעֶדֶת

הִיא בְּמִדְרָכוֹת

וּמִתְאַהֶבֶת מֵחָדָשׁ

וְהַשִּׁיר הַזֶּה

לְאָבִיהָ הַסַּנְדְּלָר מֻקְדָּשׁ.

תודה רבקה יקרה על שיר אגדה עם סוף אחר מהסוף שאנחנו מכירים עוד מילדותינו.

שבת רגועה ושקטה

שמוליק

אומרים כי לכל סיר יש מכסה, אך היא אינה מאמינה בכך. טופלת את האשמה על אביה, הפשטות שבו ובגללו לדעתה אינה מצליחה למצוא אהבה. 

<לב> גליתי יקירתי האהובה, <לב> שמחר הכול יעבור בהצלחה!! <לב> חיבוק אוהב לךְ והמשך שבת נעימה, ככל שניתן. <לב>

נועלת נעליים שאינן נעליה

רוצה להיות אחרת.

להיות בת מלך ולא בתו של סנדלר.

היא חושבת שאולי הבגד/הנעליים עושים את הבנאדם,

ואתם היא בכל לילה מתאהבת מחדש.

והיא איננה יודעת שזה בכלל לא פשוט להכנס לנעליו של מישהו אחר.

כמה קל להאשים את אבא, שאין לה שום ייחוס...

<לב> נוריתי יקירתי, <לב> הבנתְּ בוּל! <תודה-רבה!> <חיבוק> <לב> 

קורע לב

"אהבות"  אבודות

כה אכזר זה השיר

מחילה