כבר לא שוממה

לָקוּם בַּבֹּקֶר

וְלִפְתֹּחַ אֶת הַחַלּוֹן

וְלִרְאוֹת אֶת הָאֲדָנִית

עַל הַגְּזֻזְטְרָה

שֶׁפְּרָחִים פּוֹרְחִים בָּהּ

וְהִיא כָּל כָּךְ שְׂמֵחָה

וְהִיא כְּבָר לֹא שׁוֹמְמָה.

שיר אופטימי אם תקווה כתבת דני היקר, והאנלוגיה ברורה, גם אם את העם הזה רוצחים הוא יפרח שוב מחדש כמו אותה אדנית שהיתה שוממה ועכשיו פורחת לה.

יום רגוע ושקט

שמוליק

היו אלה גשמי ברכה עבור האדנית שלך. נהדר! 

כמחזור החיים

מאחל רק פריחות

.

הוֹ. 

זֶה טוב!! 

עכשיו אַתָּה גם רואה וגם מרגיש אֶת המלאוּת של האדנית, 

ונהנה ממנה, ונהנה בשבילהּ. 

תודה רבה-רבה-רבה, דני יקר, יקר. 

המשך ערב נעים ורק טוב לךָ. <לב>

רבקה

---