היינו כאן. הייתי כאן / 2 /

תמיד כאן

היסטוריה בשורות כואבות

זועק, נוגה - עברנו כל כך הרבה תלאות בארצנו הקטנטונת, עודנו כאן מפלגים, מתעמעטים, שורדים. תמודת מצב עגומה. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב ומזל טוב שהתקלה סודרה.

התעצמנו מאז, התעצמנו מאז
וכבשנו כסא וגם נזר
התעצמנו מאז, לילדינו בלבד
רק להם לא היינו לעזר. (דון מקלין, תרגמה רחל שפירא)

לָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת הִגַּעְנוּ

וְאוֹתָהּ כָּבַשְׁנוּ

שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים.

עִם הַשָּׁנִים נִצַּחְנוּ וְנֻצַּחְנוּ

עָזַבְנוּ וְחָזַרְנוּ

וְעַכְשָׁו אֲנַחְנוּ כָּאן 

אוֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים

שֶׁאַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה

שׁוּב יִהְיוּ מְפֻלָּגִים.

תודה רבקה יקרה  על השיר הבועט לגבי מצבנו כאן כעם וכיחידים בארץ הזאת לאורך השנים.

יום רגוע ושקט

שמוליק

אין לי כוח להיות כאן.

עולם כמנהגו השיטחי נוהג.

אולי אפילו חוצפה שהחיטה צומחת שוב.

אנשים מלרלרים מה שנוח להם

ולא מעורר אנטגוניזם

ומי שיש לו משהו חד מבריק ואמיתי לומר -

חייב לנצור לשונו לעד... 

כל כך נכון

לָחַמְנוּ

צָחַקְנוּ

אָהַבְנוּ

רָקַדְנוּ

הָיִינוּ כָּאן

עוֹדֵנוּ כָּאן

מְפֻלָּגִים

מִתְמַעֲטִים

שׂוֹרְדִים

נוֹפְלִים

מֻכִּים

הָיִיתִי כָּאן

<לב> אביה יקרה, אהובה, <לב> איזה כייף לקרוא אֶת התגובות שלךְ ... <לב>