אארוג קורי אהבתי

      אֶאֱרוֹג קוּרֵי אַהֲבָתִי

בְּרוֹב הַיִּיסוּרִים, בִּכְאֵב אַהֲבָתִי,

נִפְרְצוּ בְּאוֹשֶׁר סְיָגֵי לִיבִּי,

בִּי נִיתְּזוּ גִּיצֵּי אַהֲבָתֵךְ.

אִם סָפֵק הָיָה בָּךְ, זֶה אֲנִי הָעֶלֶם,

שֶׁלֹּא נָטַשְׁתְּ אוֹתִי לְרֶגַע,

בְּכֹל אוֹרְחָהּ וְתֶלֶם.

נִשְׁאַבְתִּי לְבוּעַת יָמַיִיךְ הַכְּמוּסִים,

אֶת הִרְהוּרַי אַתְּ מְגוֹלֶלֶת,

בְּרָזֵי גַּלִּים זוֹלְגִים.

אֶאֱרוֹג נָפְשִׁי בִּפְתִיל עֶדְנַת לִיבֵּךְ, 

נוֹתָר בִּי רוֹךְ, וְאֲכַסֶּה אוֹתָךְ-

בְּקוּרֵיי אַהֲבָתִי, וַאֶחֱסֶה.

דָּלִית מִמֶּנִּי, שֶּׁפַע הֲגִיגֵי חִיבָּה,

זָרְמוּ אֵלַיִיךְ כְּמוֹ מִנְּבִיעָה,

וַאֲנִי בְּרוּחַ קַל נִסְחַפְתִּי.

אִם תִּרְחֲקִי מִמֶּנִּי, רַק יוֹם יוֹמָיִים,

דִּמְעַת תּוּגָה תַּגִּיר עֲלֵי לָחְיִי,

וְהָיִית לְמַלְקוֹשִׁי וְזֶה סוֹפִי.

                                          ניצן רוזן  8/10/2015