עד מתי

כבר מתפנה להגיב לשירייך

רק חזרתי הביתה והעבודה רבה 

.

וואו. 

ואוו. 

וואו !!

אהבתי מאוד-מאוד אֶת שירךְ וכאבתי אִתָּךְ, אלה לי, אהובה. 

(כן, כאבתי: השאלה היא זעקת כאב אינטימית, מכמירת לב.)

תודה רבה-רבה-רבה לךְ, יקרה. 

חיבוק אוהב, 

שלךְ, <לב>

רבקה

---

והיום כאן שקט

מקווה שהשלום בדרך

זועק, מעורר תהיות - הכלניות והנרקיסים קוראות לך לחדול מדרכך להתעצב באופן שונה. תודה רבה לך אלה היקרה, שבוע טוב וחמים.

וזה לא נגמר

תודה 

הַכַּלָּנִיּוֹת וְהָרַקָּפוֹת

הַנַּרְקִיסִים וּשְׁאַר מִינֵי פְּרָחִים

עַכְשָׁו פּוֹרְחִים 

בְּכָל מִינֵי צְבָעִים

רַק הָעֶצֶב

שֶׁעוֹטֵף אֶת הַנְּשָׁמָה

מַזְכִּיר שֶׁיֵּשׁ כָּאן מִלְחָמָה.

תודה אלה לי קרידה על שיר עוצמתי ורגיש המושפע מהמצב בו אנו נמצאים.

שבוע טוב ורגוע לכולנו

שמוליק

הכל פורח מסביב ואנחנו מתבוססים במלחמה מכוערת 

תודה רבה 

אפילו הפרחים נרתמים להלך הרוח המדוכדך שלה. והמתח הזה. לאחריו התהייה: עד מתי? ומענה אין...

והאדם מבולבל באמת

כואבת וגוקרת

דווקא בינות פרחי הבר

כאב

ו...נרקיס נקטף