גדר התיל

הוּא כַּנִּרְאֶה יָדַע

שֶׁגַּם חֶלְקַת הַטֶּבַע הָאַחֲרוֹנָה

תֵּעָלֵם לָהּ מִשּׁוּם מָה

וְיוֹתֵר לֹא יִפְרָחוּ פְּרָחִים

אָז בִּתְחוּמָה

לִבּוֹ בָּכָה

אַךְ מֵעֵינָיו 

לֹא בִּצְבְּצָה דִּמְעָה.

תודה צביקה היקר על שיר המחאה על כך שהבנייה  בולעת כל חלקת טבע ולא  משאירה מקום לפרחים לפרוח.

יום רגוע ושקט

שמוליק

אפילו בטבע דבר מה השתבש והצמחים גם הם אינם פורחים בעיתם. משהו קורה ביקום הזה. והוא מתבונן, רואה ויודע. לבו בוכה גם אם הדמעות אינן זולגות.  

גדר התיל תיסוג לאחור

זועק, מעורר תהיות - הוא התכופף לפרחים, בכה אך משום מה דמעה לו לא בצבצה. תודה רבה לך צבי היקר, יום שקט וחמים.

.

זה לא רק געגוע ... 

הגדר מסַמלת הרבה יותר מאשר הפרדה/שמירה/גידור. 

כך אני מבינה. 

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה, איש יקר, יקר.

רבקה

---

איש יקר

האדם במו ידיו הורס ומכחיד את הטבע

זאת סיבה לבכות וחבל שהטבע לא יודע לעשות זאת

יום נעים ובשורות טובות

ממני מרים

פעם לפני המון שנים אמר מודי בראון המנוח לאמו: אמא, זה לא העולם שהיכרנו.... צדק