תרגיל בדיאלוג

- "אני אבוא לאסוף אותך בשעה עשר. את תהיי מוכנה?"

- "כן"

- "אני לא מתכוונת לחכות לך. אם תהיי מוכנה אסיע אותך ואם לא, תצטרכי להסתדר

   לבד".

-  "טוב"

-  "אני לא מבינה אותך. השעה כבר עשר ועשרה, את לא יכולה להגיע אף פעם בזמן? 

    עשר דקות אני מחכה עם מנוע דולק. את משלמת על הדלק? עוד דקה אחת והייתי

    נוסעת."

- "טוב, די. תפסיקי לחפור, רק התעוררתי".

- "את לא חושבת שאת חצופה? לפחות את יכולה להתנצל על האיחור."

- "טוב. נו מה נהיה עכשיו? אנחנו נוסעות או לא?

- "לא יודעת. למתי קבעת את התור שלך?"

- "עשר וחצי"

- "עשר וחצי? את חושבת שנספיק להגיע לתל-אביב תוך רבע שעה? בעצם, למה אני

   צריכה להילחץ? את צריכה להיות שם. אם תאחרי ולא יקבלו אותך זו תהיה בעיה

   שלך..... לפחות הספקת לשתות משהו בבוקר?"

- "לא".

- "טוב. אחרי שתסיימי, נלך לאכול ארוחת בוקר בבית קפה."

- "תודה."

   "את רואה? הספקנו להגיע".

- "יש לך מזל שהתנועה זרמה ולא היו פקקים בדרך".

   "מה אמר הרופא?"

- "הרופא אמר שכנראה אצטרך להישאר עם הנכות הזאת לכל החיים. הוא אמר

   שהוא לא רואה שיהיה שינוי במצב."

- "זה בטח מאוד מתסכל לשמוע אבל צריך להודות לאל  שזה הסתיים כך.תזכרי   

  שיכולת להיפגע בצורה חמורה יותר. טוב. בואי נלך להתפנק קצת עם ארוחת בוקר."

- "אני יכולה לעשן?"

- "תשתדלי שהעשן לא יגיע אליי. מה את רוצה לאכול?"

- "את רוצה שנזמין ארוחת בוקר זוגית?"

- "בסדר. רק שתדעי שאני עדיין כועסת לגבי מה שקרה בבוקר. את חייבת להבין. כפי

   שאת מתייחסת בזלזול לזמן של אחרים, כך זה גם יחזור אלייך."

- "את צודקת. פשוט אתמול עבדתי במלצרות עד שעה מאוחרת ולא יכולתי להתעורר

    בבוקר. אני יודעת שזה לא בסדר".

- "אני מאוד מבינה אבל את צריכה לעמוד במחויבות שלך.הבעיה היא שזה חוזר על  

  עצמו שוב ושוב. למשל כשאת קובעת עם חברים שלך. את מחכה כמעט לרגע האחרון

  כדי להתארגן. את נכנסת להתקלח ואז בגלל המהירות את משאירה את המגבת על  

  המיטה. עד שאת מחליטה מה ללבוש, חצי מהארון על המיטה אחר כך את

  מעצבת את השיער, מתאפרת ולבסוף לא נשאר לך זמן לסדר את הבלגן ואז את  

  משאירה את הכל כפי שהוא ואני צריכה  לסדר אחרייך." בקיצור. את לא לוקחת

   אחריות ואחרים סובלים בגלל זה." זה לא כל כך הוגן".

- "אני יודעת. את צודקת. גם החברים שלי כועסים עליי ושלשום אני ועידו כמעט

    נפרדנו בגלל שקבענו עם חברים בשעה 11 בלילה והוא היה צריך לחכות לי."

- "אני יכולה להבין אותו. זה באמת יכול להוציא מהדעת."

- "מה זה תודה. אני אוהבת אותך ואני מצטערת על איך שהתנהגתי בבוקר."

- "אני גם אוהבת אותך. פשוט תביני שמה שאני אומרת לך הוא לטובתך. אני יכולה  

   להנחות אותך ולהדריך אותך אבל בסופו של דבר, את תצטרכי לשאת בתוצאות

   של ההתנהגות שלך."

- "אני יודעת. אני אשתדל לשים לב לזה יותר."

- "טוב. סיימת את הארוחה? קבעתי היום ללמד שיעור פרטי בשעה אחת ואני לא רוצה  

   לאחר. תוכלי לעזור לי כשנגיע? זה יעזור לי אם תשטפי את הכלים."

- "כן. אני מבטיחה שאיך שנגיע אני אשטוף כלים."

- "מה קורה עם הכלים?"

- "עוד 5 דקות"

- "אבל הבטחת שתשטפי את הכלים איך שנגיע ואת מדברת בפלאפון כבר שעה."
- "כבר."

רג'ין שחק 29.11.2006