יום יבוא מוקדש לאביגייל הקטנה, ילדת העוטף

כל כך הרבה תודה!

ביום ארור אחד

הפכה אביגייל ליתומה

מאם ואב

ולעזה נחטפה

ובסוף גם שוחררה

אביגייל  עצובה

ועל פניה זולדת לה דמעה.

אודי היקר , בדרך לאילת תכתוב לאביגייל שיר שאת החיוך לפניה יחזיר , התקווה לעולם לא פסה.

שבוע רגוע ושקט

שמוליק

שמוליק היקר

אני באמת התחלתי את הדרך לאילת,ובאמת' מתעקשת דמעה סוררת לרדת בעקבות. מה שכתבת. 

תודה!

מילים נוגעות, מלאות אמפתיה והזדהות כתבת לקטנה המתוקה הזאת. כמה היא כבר עברה בחייה הקצרצרים. עצוב, נוגע ומרגש. 

יום יבוא ותכתוב לאביגיל שיר עצוב והחיוך יחזור אליה כמו פרח בר. תודה רבה לך אודי היקר, שבוע טוב. היא עברה הרבה הילדה הזו שחזרה מהשבי ואת הוריה אבדה.

כמטר

ומחיטה ,

דווקא פרח בר

דמותה של הילדה הקטנה

אינה מרפה ממך.

אתה רואה אותה, ילדה קטנה שהתייתמה מאבא ואמא

שמצאה עצמה בעולם זר ועויין.

אתה יודע שהיא עדיין שבוייה, היא עדיין לא באמת השתחררה.

אתה מקווה שמילותיך יצליחו להביא דמעוה שתתגלגל על לחיה

וְאָז גם חִיּוּכה יָשׁוּב - כְּפֶרַח בַּר.

כל כך מבינה את רגשותיך

​​​​​את תמיד מבינה ,נורית יקרה.

זכיתי בך!