לקט לשלום

.

הוֹ.

שיר שהוא שירה. 

ובימים אלה, ובאזור מגורייך, ביתךְ,

כל תיאור של חייךְ בתקופה הזאת הוא רב-משמעי. 

כיצד תיתכן שפיוּת ..? 

תחילת השיר היא בארגזי החול - חול לעינייךְ.

ההמשך הוא ניסיון להכיר במציאוּת - והכול קורה בתוכךְ.

"האדמה הוא מקום להחלמה" - כך אומרת השורה שלפני

האחרונה, "ואני בה שתויה" - סיכום השיר, סיכום רגעייךְ

אלה. 

תודה רבה-רבה-רבה על שירתךְ, על דברייךְ, אלה לי, אהובה, 

יקרה לי מאוד. 

תודה רבה-רבה-רבה על חשיפתךְ. 

קבלי ממני חיבוק אוהב (לא יעזור, ובכל זאת).

שלךְ, <לב>

רבקה

---

לָשׁוּט בְּתוֹךְ אַרְגַּז חוֹל

וְלָצֵאת שָׁם בְּמָחוֹל

וּלְהַקְשִׁיב לָרְעָמִים

שֶׁמִּן הַמִּלְחָמָה עוֹלִים

שָׁם בַּצָּפוֹן

וְלָדַעַת שֶׁאֶת 

הָאֲדָמָה שָׁם מְאַבְּדִים.

שיר עוצמתי כתבת אלה לי קרידה. המצב בצפון בא לידי בשיר זה , עכשיו קשה למצוא את עצמנו באדמה שבוכה  ממלחמה.

יום רגוע ושקט

שמוליק

גם אם ערפל סביב, את בוחרת לרקוד ולחפש את דרכך המוארת בתוך הסבך הזה. 

את שקועה בעניינים, מאבדת את אחרים, האדמה היא מקום להחלמה עבורך אך באה שתויה אליה. תודה רבה לך אלה היקרה, ערב טוב. מאחל לך שתצלחי להתגבר.

טילטלו אותי מילות שירך, אלה יקרה.

אני רואה אותך שטה בארגז החול

מנסה להוציא את החול מעינייך

שלא יפריעו לראייה.

בצעדי ריקוד את מנסה למצוא מקומך

בתוך המציאות הקשה,

המציאות שבה את נמצאת לוהמציאות שבתוכך.

להבת הלב האחרנה, 

אחרית האושר...

וואו, כל כך קשה.

מחבקת אותך אלה יקרה שלי.

אוהבת תודה 

קרידה מיה,

אשמח לקבל ממך שיר לדף הבית ליום חמישי. את השיר שלחי לי למייל.

חיבוק גדול והמשך יום נהדר,

גלי  

כתבתי לך בוואצפ