אֲהוּבַת הַמְּשׁוֹרֵר

מרגש - בתום יום היום הוא מתעלס עם אהובתו, מדקלם לה שורות אהבה והיא נלהבת שהוא משורר וליבו רחב, שבע רצון. תודה רבה לך רבקה היקרה, יום שקט.

מְשׁוֹרֵר בּוֹדֵד, 
אֶל מוּל מָסָךְ מְרַצֵּד,
הַמִּלִּים זוֹרְמוֹת, אַךְ לִבּוֹ
עוֹרֵג לַאֲהוּבָתוֹ .
מְכַבֶּה אֶת הַמַּחְשֵׁב
הָרֹאשׁ כְּבָר לֹא חוֹשֵׁב,
הַיָּדַיִם מוּשָׁטוֹת 
וְאַהֲבָה פּוֹרַחַת.
שִׁירָה חֲדָשָׁה נִכְתֶּבֶת, 
בְּלִי מִלִּים, רַק נְשִׁיקָה
לְאִשָּׁה שֶׁאוֹהֶבֶת.

לשיר כזה מדהים שכתבת רבקה יקרה אי אפשר להגיב אלא בשיר  תגובה.

תודה על השיר והתמונה הנהדרים.

יום רגוע ושקט

שמוליק

דמיונו של המשורר הוא הכלי שלו. והמילים ה"משתוררות" בו, מעצימות את התשוקה המתעוררת בו. אך העציבה אותי בדידותו והצורך להשתמש בדמיון בלבד. 

הוי את הלבושה ועירומה

שדודה למרגלות שורות שירה

חולם מתעלס 

אוהב

שירה כתובה בכל הצורות והתחנים

ערב נפלא יקרה 

רבקתי היקרה, התמוגגתי.

חשבתי על המשורר על האהובה המחכה

רקע קסום.

כשהוא כותב הוא רואה אותה 

הוא מצייר דמותה ומקליד על מסך המחשב

ואז מגיע הרגע, הרגע של הפיכת המילים למעשה

אותו רגע של התעלסות... 

אני מלקקת את שפתי ו...

לא רבקתי היקרה, הפעם לא אחליף את תמונה

לא אשים תמונה משלי במקום ציורו הנפלה של דגה

המאיה הערומה.

יש גבול לכל תעלול. 

אבל שוב, תודה רבקתי היקרה על השיר המופלא

ואני שולחת לך חיבוק חם חיבוק מלא אהבה

והוא שלך והוא לא נגמר.

אוהבת אותך המון המון המון

נורית שלך.

תּוֹךְ הִתְעַלְּסוּתָם הוּא מְדַקְלֵם לָהּ

שׁוּרוֹת אַהֲבָה / הָא אַתָּה מְשׁוֹרֵר אַתָּה מְשׁוֹרֵר / וְלִבּוֹ רָחָב

אכן משורר - !

.

גליה, אהובה, 

מה שלומךְ? 

(זאת לֹא שאלה מטעמֵי נימוס.) 

תודה רבה-גדולה-מאוד על קריאה + תגובה!

שלךְ, <לב>

רבקה

---