אֶלֶף לַיְלָה וְעוֹד לַיְלָה וְעוֹד ...

נשמעת כאן ברמה במילותיך, על אף ההליכה על הניגודים שבחיים. חיים ומוות, בוקר ולילה. ובכל זאת האווירה המהדהדת היא הכאב.  

כְּפֶסַע מִנִּצָּחוֹן מֻחְלָט

כָּךְ הוּא אָמַר

וַאֲנַחְנוּ כָּאן

כְּפֶסַע בֵּין חֻרְבָּן

לְבֵין דֶּגֶל לָבָן

וְכָאן אֲנַחְנוּ

מוֹחִים וְצוֹעֲקִים.

כְּבָר יוֹתֵר מֵאֶלֶף יָמִים.

תודה רבקה יקרה על השיר העוצמתי שכתבת. גם אתמול היתה אותה תחושה.

שבוע שקט ורגוע

שמוליק

כְּמוֹ פֶּסַע בֵּין חַדְרֵי הַלֵדָה לְחַדְרֵי הַגְּסִיסָה

כְּמוֹ פֶּסַע בֵּין לֵדָה לִגְסִיסָה

בֵּין צְחוֹק לַצְּעָקָה

מקסים ונפלא

בין לבין

ובתווך -

חיים

והצעקה ישנה תמיד מתריע בנו את הכאב הנוראי

התקיימות האדם ובסבל נוראי

יום שקט יקרה 

רבקתי היקרה,

בימים אלו אני עומדת מול המראה

ומה שאני רואה זו הצעקה של מונק.

אני קוראת על אשה שילדה תינוק בריא

ובעלה שם בשבי...

האם הוא יזכה לראות את בנו?

רבקתי היקרה,

כל שאני יכולה לעשות עכשיו זה

לכלוא מילים ורק

לחבק אותך חיבוק ארוך ארוך

חיבוק חם ואוהב שקצת יקל על המועקה.

אוהבת אותך המון.

נורית שלך.

.

נוריתי יקירתי, נוריתי האהובה, 

אני באותו מצב ... 

(כן, לכלוא מילים, כי הן עלולוֹת לפצוע עוד ...)

תודה גדולה-גדולה על החיבוק: אני זקוקה לוֹ. 

החיבוק שלי אלייך אולי פחות יציב - אני כבר לא יציבה מול 

המציאוּת - אבל יש בו אהבה רבה לךְ ויציבה מאוד. 

רבקה שלךְ

---