יֵשׁ שֶׁאֲנִי רוֹאָה אֶת הַיָּם ... // דני זכריה, מה שלומךָ, איש יקר? מישהו יודע?

מיד אכתוב לו!

מאד אהבתי את שירך - 
 

וּמַכּוֹת בִּי כְּמוֹ גִּשְׁמֵי אֲבָנִים וּמַקְּלוֹת

וַאֲנִי נֶעֱזֶרֶת בְּמַקֵּל נְחִיָּה בֵּינֵיהֶן

נהדר

<לב> אביה, אהובה, <לב> תודה רבה-רבה-רבה! <לב>

בעיקר בימים אלה המחשבות מתרוצצות ללא הרף במוחך. מקל נחיה נדרש לך כדי לשייט כראוי.

התקשרתי אל דני, אך יש לי רק את הטלפון שלו בבית ולא בנייד. הוא כנראה עדיין מאושפז. נאחל לו בריאות והחלמה מהירה ושישוב אלינו במהרה. 

<לב> גליתי יקירתי האהובה, <לב> תודה רבה-רבה-רבה! <לב>

דיברתי עם דני, הוא עדיין בבית החולים בתקווה שישתחרר בקרוב. 

.

תודה רבה-רבה-רבה על הידיעה! חבל שלא פתחתי קודם.

אוהבת אותךְ המון, <לב>

רבקה

---

לגור בירושלים

ולראות הים

מעבר לאדים של האספלט

כנראה זו פאטה מורגנה

כשהמציאות בה אנו חיים

היא הזוייה

קשה מאד לשחות בים המחשבות

במיוחד שהגלים גבוהים וסוערים.

תודה רבקה יקרה על השיר המתייחס למצב בו אנו חיים. התמונה שצרפת מקסימה

יום רביעי רגוע ושקט

שמוליק

לגבי דני עדכנתי אתמול , אין שינוי , הוא עדיין מאושפז.

<לב> שמואל, יקר, <לב> תודה רבה-רבה גם-וגם! <לב>

רבקתי היקרה,

אינני יודעת איך את רואה את הים

עולה באדי האספלט החם

אבל אני -

אני תמיד רואה את הים. אני עוצמת את עיני

והכחול עולה מולי.

הים תמיד מספר לי את הזכרונות שלי

והוא כל כך מוחשי, 

אז אני יכולה להבין את המראה הזה של הים

בואי רבקתי ואקח אותך אל הים שלי.

<לב> <לב> <לב> <לב> <לב> <לב> <לב> ....