אָבִיב הִגִּיעַ פֶּסַח בָּא / חַג שָׂמֵחַ לָכֶם, חֲבֵרִים יְקָרִים.

מה מועל האביב אם מי שלמטה לא רואה הזריחה והפריחה

חגשמח

<לב> תודה רבה על תגובתךְ, <לב> איילה יקרה. <לב>

שיר כואב ובועט על המציאות הנוראה בה אנו חיים מבלי שאף אחד שנאחז בקרנות השלטון לוקח אחריות והולך הביתה כתבת רבקה יקרה.

מהדהדים גם באוזני דבריו של אסי עזר :

"אף אחד בממשלה לא שומע את המשאלה של ליאורה, או את התפילות של נועה ארגמני שמישהו יחלץ אותה. אם היו שומעים, החטופים היו כבר בבית. כן אני מאמין בזה בלב שלם.

כל מה שמעניין את הממשלה עכשיו זה שנדבר על איראן, אם כן דרדלה או לא דרדלה. את התינוקות למשפחת ביבס הם עוד זוכרים? לפי עמודי האינסטגרם והפייסבוק שלהם, הם לא. הלב נשבר, ערב פסח עצוב מאוד. סליחה ליאורה, סליחה נועה, סליחה מכל 133 החטופים ובני משפחותיהם". 

מאז אוקטובר הכל כאן מדמם..

חג פסח כשר עם תקווה בלב שהמלחמה הארורה תסתיים ושהחטופים יחזרו למשפחותיהם.

שמוליק

<לב> תודה רבה על תגובתךָ, <לב> שמואל יקר. <לב>

<לב> תודה רבה-רבה על תגובתךְ, <לב> אביה אהובה. <לב>

ומעכיר את החג הזה, ונראה כי ידמם שנים רבות. איזה חג...

<לב> אכן, איזה חג ... <לב> תודה רבה-רבה על תגובתךְ, <לב> גליתי יקירתי האהובה. <לב>

<לב> אכן, זקוקים לאומץ רב כדי לקבל אֶת האמת ... <לב> תודה רבה על תגובתךָ, צביקה יקר. <לב>

רבקתי היקרה,

אני רואה את דבריך אחרי החג

פסח הייתי ללא מחשב...

אבל ישבנו בסדר, כל המשפחה,

שרנו לגמנו יין, ארבע כוסות... ועוד קצת

אבל זה לא הרחיק את תחושת המחנק.

נכדי בן ה13 רכן לעברי, תוך כדי קריאת ההגדה, ולחש לי:

סבתא, גם את חושבת על המלחמה? כי את נורא רצינית וקצת עצובה...

חיבקתי אותו ולא אמרתי מילה.

כן רבקתי, אי אפשר לסלק את המחשבות האלה.

שולחת לך יקרה שלי חיבוק של חול המועד

חיבוק חם ואוהב.

.

נוריתי יקירתי, נוריתי היחידה, 

אני יודעת ואני מרגישה שאצלךְ ואצלי ואצל עוד מעטים הפסח 

הזה הוא חג שאינוֹ חג - הנה נכדך הָרָגִישׁ, בן ה-13, גם הוא מבין

מה קורה באמת-באמת, למרות האגדה, ארבע הכוסיות ועוד. 

תודה רבה-רבה-רבה על חיבוקךְ של "חול המועד" - מגיע 

ברגעים שאני זקוקה לוֹ. 

שולחת לך ברכה וחיבוק ואהבה, 

ונשיקות. כן.  

שלךְ, 

רבקה הקטנה

---