שירים

רְאֵה אוֹתָנוּ יצחקלה , הִכְסִיף שַׁעֲרֵנוּ
פָּשְׁטוּ קְמָטִים עַל פָּנֵינוּ וְיַחַד עִמָּם
מְגִלּוֹת שְׁלֵמוֹת שֶׁל סִפּוּרֵי חַיִּים
וִילָדִים שֶׁהֵבֵאנוּ וּנְכָדִים וּמְתֵי מְעַט
אַף מָצְאוּ אֶת מְקוֹמָם בַּאֲחֻזַּת אֲבוֹתֵינוּ
וַהֲגַם שֶׁנְּטוּלַת הִיא פְּרָחִים עֵצִים וְדֶשֶׁא
כִּבְאוֹתָם יָמִים רַבֵּי הִלָּה וְתִפְאֶרֶת שאַתָּה וַאֲנִי וְכֻלָּם -
הָיִינוּ שָׁם.
מְהַרְהֵר בְּךָ.
הִתְבַּגַּרְתָּ מַהֵר:
צוֹפִים וְעִנְיָנִים , וְאֶת הַלִּמּוּדִים
לָקַחְתָּ מַמָּשׁ בִּרְצִינוּת, גַּאֲוַת
הוֹרֶיךָ - יְחֶזְקֵאל אָבִיךְ בִּמְיֻחָד-
וְהָיָה לָכֶם בַּיִת כֹּה שָׂמֵחַ, טוֹב נוּ-
שׁוֹשַׁנָּה עִם הַחִיּוּךְ וְהָאֹפִי הַכֹּה
כַּיְּפִי וְהַמְּלַבֵּב, וְהַחֲבֵרִים הַקְּבוּעִים
מֵהַצּוֹפִים וּמֵהַכִּתָּה בְּאוֹרְט , וְתָמִיד
כְּשֶׁיָּרַדְתָּ בְּמַדְרֵגוֹת , הָיִינוּ מַחֲלִיקִים
יָדַיִם וְאוֹמְרִים מָה נִשְׁמָע בַּחֲטָף
וְאַתָּה מְסַיֵּם וּמִתְגַּיֵּס וּמְסַיֵּם
קוּרְס טַיִס וּמִתְחַתֵּן בְּגִיל עֶשְׂרִים
וּצְחוֹק הַנְּעוּרִים מִמְּךָ וָהָלְאָה כִּי
אַתָּה פָּשׁוּט בָּחוּר רְצִינִי וְהַכֹּל
נִרְאֶה כָּל כָּךְ כייפי וּמַבְטִיחַ עַד
אוֹתוֹ תִּשְׁעָה עָשָׂר לְאַפְּרִיל שִׁבְעִים וְאַרְבַּע
וְכָעֵת אֲנַחְנוּ פֹּה לְיָדְךָ שְׁכֵנֶיךָ מֵאָז
חֲמִשִּׁים שָׁנָה , יִצְחָק, חֲמִשִּׁים שְׁנוֹת
גַּעֲגוּעַ לְךָ - וּלְיָמִים שֶׁל אָז.
אָז בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ , הַיְשֵׁר מַבָּטְךָ אֶל גֵּוֵנוּ
הַשָּׁח מִמַּעֲמֶסֶת הַחַיִּים, וְלוּ אַךְ יָדַעְתָּ
עַל אֲשֶׁר מִתְחוֹלֵל פֹּה - לֹא הָיִיתָ מַאֲמִין
וַאֲנַחְנוּ בְּנֵי מַרְגּוֹלִין עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ מַבְטִיחִים
שֶׁתָּמִיד נִזְכֹּר וּנְשַׁמֵּר אֶת זִכְרְךָ עָמֹק בַּלֵּב.

אז היינו היום בקרית שאול .
חמישים שנה לאסון מסוקי היסעור.
תשעה עשר באפריל 1974.
מילכה אשל בנימיני, יורם שוהם ואני נמצאים בבתי הורינו ביום ששי.קולות במדרגות. ואחר כך....
והיום היינו שם עם מירהלה ומוישה, ופזית, ואפרים ומילכה וצביקה עופרה ועמוס ואחר כך ניגשנו לומר שלום ליוחקה קוטאי , ואני התבוננתי בדשא הירוק והלח והרטוב ובכל זרי הפרחים וחשבתי על שניהם ועל איך ומה יכלו להיות .
ומה מפסיד העולם מהמלחמות האורות הללו.

תגובות