כל עוד

כְּאֵב וְתוּגָה

הוֹפְכִים לְשִׁירָה

וְנִכְתָּבִים בִּדְיוֹ

שֶׁל דִּמְעָה.

תודה מרים היקרה על השיר הקצר .  במציאות בה אנו חיים  השתלטו הכאב והתוגה על חיינו ועדיין לא רואים את האור בקצה המנהרה.

נקווה לימים טובים יותר

גם הציור של אליחי עוצמתי.

שבוע מבורך

שמוליק

מרים יקרה

***********

כאב ותוגה ודמעות וכעס

על שדברים לא משתנים

הכול כמו קפא ואין תכלית ...

כולנו בתחושה של חוסר אונים משווע ...

צרבת שיר קצר כואב ומכיל

אין בי מילים ...

והפסל, יצירת אומנות לשמה

ותואמת את שירתך.

חיבוק להמשך יום רגוע, אמן

שלךאוהבת

עליזה.

שניהם חוברים להם יחדיו לצערי הרב. ואת סוחטת מהם הרבה יותר מדי, הרבה יותר מדי בחייך ובימים אלה בפרט. עצוב כל כך. 

הכאב והתוגה שולטים בי מאז תחילת המלחמה. הם הגיעו לרמת שיא כשאביגייל היתה בשבי ומאז שולטת בי בעיקר המועקה 

אינני כשהייתי בששי לאוקטובר. זה בטוח. גם לא בריאותית. לא הסלע האיתן מקודם

ואני מנסה לברוח 

פחות חדשות 

מרמה את עצמי 

אוהבת אותך