ועכשיו אני ברכבת

אַתְּ הַלֹּא יוֹדַעַת אֶת נִפְלָאוֹת הַדְּבָרִים
הַחַמְצִיצִים מִפַּעַם שֶׁכֹּה אַהֲבת
זוֹכְרִים לָךְ אֶת חֶסֶד הַיָּדַיִם.
הַנִּשְׁלָחוֹת אֲלֵיהֶם לְלִטּוּף
בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה -
       וַאֲנִי לְיָדֵךְ  

וְהַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁאֲלֵיהֶן הִתְאַוֵּינוּ
נוֹשְׂאִים עַל גֵּוֵינוּ הַחֲשׂוּפִים
אֶת אֵימַת יְמֵי הַסְּתָיו הַנּוֹרָאִים,
הַיְּלָדִים שֶׁאָבְדוּ בְּסַעֲרַת הָאֵימָה -
וּבְכָל זֹאת אָהַבְתָּ אוֹתִי אָז 
יָפָה וּמִתְרַפֶּקֶת
 וַאֲנִי לֹא הֵבַנְתִּי
     אֵיךְ אֶפְשָׁר.

וְעַכְשָׁו אֲנִי בָּרַכֶּבֶת.
נוֹסַעַת
  לְאֵי פֹּה אֵי שָׁם, וְגַלְגַּלֶּיהָ 
  כּוֹתְשִׁים אֶת הַמְּסִלָּה הַזְּקֵנָה
וַאֲנִי מְהַרְהֵר בַּגּוֹרָל -
    הַיְּלָדִים ,הַיַּלְדוּת  -
      וַאֲהָבוֹת שֶׁמֵּתוּ