עֲטִיפָה מְרַשְׁרֶשֶׁת

מעלה יכרונות ילדות - בילדותך קיבלת מתנות עטופות בניר צלופן, זה הצית את הדמיון שלך למרות שהוריך  נהגו לומר לך כי הם מסתירים מתנות עלובות ואביך היה מביא לך נייר צלופן. תודה רבה לך רבקה היקרה, צהרים טובים.

מתנות עלובות עוטפים בנייר מרשרש, כך הן נראות יותר מרשימות. אגדות ניתנות כמתנה אך ללא עטיפה.

תודה רבקה יקרה על שיר הכתוב בצור מיחדת והמחדד את הקשר בין מתנה , עטיפה ואגדה.

סופ"ש רגוע ושקט ושבת שלום.

מזל טוב ליום הולדתך רבקה יקרה.

שמוליק

יש קסם מיוחד בפתיחת המתנה כשהיא עטופה בנייר צלופן מרשרש. השניים חוברים יחדיו: מתנה והצלופן העוטף אותה.

ואת מציירת עולם אידילי לכאורה, צחוק הילדים, רחשי עולם החי ביער הגשם. והשורה האחרונה משמיעה צליל צורמני. התנפצות. 

עולם שלם כלוא בתוך רשרושם של ניירות הצלופן.

למעוך אותם בין האצבעות, לעצום עיניים ולהקשיב...

זו הרוח בין ערבי הנחל, זו הזכוכית של הכוס שנשברה אתמול

והיא נגרסת מתחת לסוליות הנעליים.

אלו העלים שנשרו מן העץ ונרמסים ברגלי הילדים בגינה...

הנייר יותר שווה מהמתנות שהוא עטף.

ואיך אבא שלך אמר, זה עוטף מתנות שהן לא ממש שוות.

זכרונות ילדות קסומים, רבקתי היקרה.

ואגלה לך בסוד, אני כנראה בילדותי השנייה

ואני גם היום אוהבת לרשרש בנייר צלופן

ולפוצף את בועות האויר בניילון עם הפצפצים,

שעוטף מתנה שבירה...