פַּרְפָּרִית ... עַל כַּנְפֵי-שׁוּלֵי בָּמַת הַדִּיּוּן: ג'יל דלאז / מָה לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם ... /

<לב> תודה, איילה, יקרה. <לב>

נפלא רבקתי היקרה, פרפרית שמתפרפרת.

הצלחת להדביק לך כנפיים ואת עפה למעלה

את רואה את העולם מנקודת מבט אחרת.

אבל הזהרי לך יקירתי,

אל תגביהי עוף פן ימס הדונג המדביק את כנפיך

ואת תפלי.

ראי מה קרה לאיקרוס...

ומאחר וגם אני פרפרית,

בואי ונצא בריקוד הפרפרים.

מחבקת אותך רבקתי היקרה

מחבקת ויוצאת איתך במחול

וחיוך עולה על השפתיים

ואני רואה את האור בעיניך.

<לב> נוריתי יקירתי, למה לי גבוה כל כךְ ..? <לב> די לי בהתרוממוּת ... <לב> ריקוד - רעיון. <לב> תודה, יקירתי. <לב>

<לב> תודה רבה-גדולה-מאוד על קריאתךְ אֶת השורה הנ"ל, <לב> אביה, אהובה, יקרה! <לב> תודה רבה-רבה על קריאה+תגובה לשניהם. <לב>

פרפרית

פרפרית בלי חוקי כבידה

ועל העולם  היא מביטה

מזווית שונה.

ירושלים

עיר מלוכה

בלי מלך 

ובלי מלכה.

תודה רבקה יקרה על שני שירים קצרים אחד אישי ואחד על ירושלים עיר הבירה.

יום מבורך

שמוליק

<לב> נכון, שמואל, יקר, <לב> אחד אישי-אישי, <לב> ואחד לירושלים. <לב> תודה רבה-רבה על התייחסותךָ! <לב>

הראשון: מאז חוקי הכבידה אינם חלים עליך . מעז יצא מתוק עם העמילן של מלדה הפרפרית.

השני: למרות הכול עדין זוהרת: ירושלים גוררת עצמה ויום יום רומסים אותה  ולמרות הכול עדין זוהרת, מלכה עלובה. לא ירד קרנה.

תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב.

<לב> דני יקר-יקר, <לב> תודה רבה-רבה-גדולה על קריאתךָ ועל תגובותיךָ לכל אחד מהם! <לב> ערב נעים ורק טוב לךָ. <לב>

להיות קלילה. לוותר על הכובד שהיה על כנפיה ועתה היא פרפרית חופשיה.

והשיר השני מביע את הכאב הגדול - למה הפכה ירושלים. ועדיין... אהובה היא. 

<לב> גליתי יקירתי האהובה, <לב> תודה רבה-גדולה-ענקית לךְ על קריאה+תגובוֹת, <לב> (נכון, נכון ..) <לב> על הפירגון, <לב> ועל הבית! <לב>

מכאן   ,  כנפיים הפכו מנצחות

ובעיר הפלאות ,  נעורה מלכה מסחבות

<לב> יצחק, יקר, <לב> העיר הזאת ... אין לי מילים ... <לב> תודה רבה! <לב>