כבר לא אתגעגע

כַּמָּה טוֹב 

הַבַּיְתָה לַחֲזֹר

וּלְהַדְלִיק אָז אֶת הָאוֹר.

לָצֵאת אֶל הַגִּנָּה

וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַפְּרָחִים

שֶׁתָּמִיד  מְלַבְלְבִים

כְּשֶׁהַבַּיְתָה חוֹזְרִים.

נהדר דנדוש היקר , ברוך שובך הביתה.

יום שלשי מבורך

שמוליק

סוף סוף אתה חוזר הביתה אל החצר המוכרת לך והאהובה כל כך. בהחלט כבר לא תתגעגע.  

בריאות ונחת

שתזכה לפריחה , תרתי משמע

.

הוֹ. 

הבשורה המשַׂמחת על שחרורךָ, 

והמחשבה הראשונה: להשקות אֶת גינת חצר ביתךָ, 

נוף ילדותךָ. 

כל כך התגעגעת בימי האישפוז, אני מבינה. 

שיר מקסים ומרוגש, דני, יקר. 

תודה רבה-רבה-רבה לךָ עליו והרבה בריאוּת והנאה! <לב>

רבקה

---