פרומו לזיקנה מתקרבת

מרגש ואופטימי - יש חיים ותענוגות, לקרוא ספרים, יש לחשוב על המחר. הגיל הוא לא זה שמוביל, תודה רבה לך אודי היקר, צהרים טובים.

.

יפה לךָ ומחווה נאה. גם השיר, אודי, יקר. <לב>

רבקה

---

הַשֵּׂעָר  כְּבָר לָבָן, 
הַקְּמָטִים עֲמֻקִּים,
הַשָּׁנִים חָלְפוּ, 
הַזִּכְרוֹנוֹת רַבִּים.
בְּעֵינַיִם נִיצוֹץ, 
וּבְלֵב תִּקְוָה,
כִּי יֵשׁ עוֹד בִּשְׁבִיל 
מָה לִחְיוֹת, 
גַּם אִם גָּרִים 
בְּבֵית אָבוֹת.
יֵשׁ נְכָדִים אֲהוּבִים, 
חֲבֵרִים טוֹבִים,
סְפָרִים, מוּסִיקָה, 
וְתַחְבִּיבִים רַבִּים.
כָּל יוֹם הוּא מַתָּנָה, 
הוּא הִזְדַּמְּנוּת חֲדָשָׁה,
לַחֲווֹת, לִלְמֹד, לִצְחֹק וְלָשִׁיר,
כִּי הַחַיִּים יָפִים, 
לַמְרוֹת  שֶׁהֵם חוֹלְפִים.

שיר עידוד יפה כתבת אודי היקר לדיירי בתי אבות. 

אני במקום תגובה כתבתי עוד שיר.

יום רביעי מבורך

שמוליק

ובשיר הכה יפה שכתבת,עודדת אותי . 

תודה מלב,שמוליק היקר

אבל לגוף יש שפה

הגיל הוא רק מספר אתה אומר, ולומד ליהנות מהדברים הקטנים והטובים של החיים. אינשטיין אמר: אני לא חושב על העתיד, הוא בלאו הכי מגיע מהר מדי.

אז לא נחשוב על הזקנה המתקרבת ורק נהנה מהרגע.

כמו כעת ממש כשהייתי את האופנים בקאנטרי ויוצא להליכה ברחובות תל אביב ואחכ שחיה ואחכ חברים ואחכ נכדים ואחכ.  

וכמו שאמרת אודי ידידי, זה לא הגיל זה - התרגיל.

אני יודעת שכשאני צועדת בכל יום כמה קילומטרים בשבילי הפארק

ובחור צעיר חולף על פני, מחייך ואומר לי 'כל הכבוד'

אז אני מרגישה ממש ממש צעירה. 

כשאני מתנדנדת על הנדנדה בגינה

וילד קטן אומר לאמא שלו - תראי, היא כמו ילדה.

אז אני מחייכת ולוחשלת לו, זה לא כמו...

אז כמו שאמרת,  בינינו מה זה גיל?