יֵשׁ שְׂדֵה תְּעוּפָה לְיַד בֵּיתִי ... / צִפּוֹרִית צִפּוֹרִית ... / אֲנִי יוֹדַעַת לְאָן הוֹלְכִים

הראשון - מאנשנב ביתך את את שולחת מבטים מהממים אל שדה התעופה הסמוך לביתך. אפרופו שדה תעופה: לא רחוק מביתי היה שדה תעופה לפני שנים.

השני - מעורר תהיות: היא רק בת 4 ואת קוראת לה ציפורת והיא באה אליך מאושרת ולא רוצה סוכריות ואת תוהה על השיניים שיהיו לה בעתיד.

בשלישי - מבצעת תצפיות בברוזים וכאשר האגם מפשיר שבים אליו...

תודה רבה לך רבקה היקרה, שבת טובה.

העזיבה את הארץ, כן-תופעה מדאיגה ביותר. ואת רואה זאת מבעד לחלונך והנה דור העתיד מופיע בסיפור הבא. ולאן הולכים הברווזים כשהאגם קפוא. הכל מתחבר יחד לכאב שלך כאן במדינה. לדור העתיד והמבט אל השמים כמו בציור של מארק שאגאל.  

והילדה חכמה יודעת מה רוצה

גם הברווזים

תודה רבקה יקרה על שלושת השירים  עם הרבה חומר למחשבה ושאצלי הפכו לתמונות תגובה.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

.

ל-יש שדה-תעופה ליד ביתי: מארק שאגאל:

.

*

ל-ציפורית: בנסקי (Bansky): ילדה עִם בלון:

.

.

*

ל-"אני יודעת לאן ... " ברווזים: ס.א. קַסְטְרוֹ מרז; שני הזוגות:

מארק שאגאל >>>

.

*

*

*

*

.

שמואל, יקר, 

תודה רבה-רבה-רבה על התמונות שלךָ! 

אשר לאלה שלעיל:

מה שלא הצלחתי הוא - השיניים של הילדה. אז - הבלון. 

בכל אופן: 

רציתי להראות בציורים אֶת התוכן + המשמעוּת בדבריי .

המשך שבת נעימה ושבוע נפלא לךָ, שמואל. <לב>

רבקה

---

תודה רבקה יקרה על העידכון 

אני יוצר את התמונות בהתאם לפרשנות שלי את הכתוב, אלו תמונות יחודיות שיצרתי ואין עוד כאלה בעולם.

בברכה

שמוליק

.

הוֹ. 

לא ידעתי שאַתָּה ציירתָּ-יצרתָּ אותן. 

אִם כךְ, תודה רה-רבה-רבה-ענקית, שמואל יקר. 

המשך שבת נעימה ושבוע טוב ומיטיב. <לב>

רבקה

---