דִּוּוּשׁ

מעורר תהיות - את מדושת ברומא ובירושלים והוא שואל אותך איפה אלוהים. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב. 

ואת מדוושת על האופניים שאבא קנה

גם מול האוקינוס וריו דה ז'נרו

וישו על אופנועו - רומא ירושלים 

והוא שואל -
אֵיפֹה אֱלֹהִים אֵיפֹה

שבוע מבורך לטוב  

<לב> אביה, אהובה, יקרה, <לב> תודה רבה-רבה-גדולה על קריאה + הבנת הנקרא + תגובה! <לב> שבוע מבורךְ לטוב יותר. <לב>

לִרְכֹּב עַל אָפְנֵי הַזְּמַן

לְאֹרֶךְ הַשָּׁנִים

בֵּין הַפַּאֲבָלוֹת שֶׁל רִיּוֹ

לַפַּאֲבָלוֹת בְּרוֹמָא וִירוּשָׁלַיִם

וְשָׁם לְחַפֵּשׂ אֶת אֱלֹהִים.

תודה רבקה יקרה על התמונות המרשימות והשיר המעורר מחשבה היכן מסתתר לו אלוהים.

שבוע טוב עם בשורות טובות.

שמוליק

לעד תחושי את אביך לצידך בכל מסע החיים. ועתה כשאת בירושלים השאלה הנוקבת שלו מהדהדת בך ומדברת אותך במלואה. כמה נורא... היכן האלוהים? 

זו שאלתו הנואשת של אבא שלך, רבקתי היקרה,

שם בין הפבלות העלובות המטפסות על צלעו של ההר

ובין פסלו הענק של ישו שמשקיף ממרומי ההר -

את עדיין מדוושת על אופניך ואביך לצידך

ועד ירושלים אתם מגיעים, 

ועדיין אותה שאלה מרחפת,

איפה אליהים...

אגלה לך בסוד, רבקתי היקרה,

אין אילוהים, הוא רק בסיפורים נמצא

ורק אוהדי ביתר ירושלים, ברגע של ניצחון, צועקים - יש אלוהים.

תודה רבקתי על התמונות היפות, שהחזירו אותי לרגע לטיול שעשיתי שם לפני שנים.

שם בארגנטינה היפה...

מחבקת אותך רבקתי האהובה.

נורית שלך.

<לב> זו שאלתו של ישו הגואל, המדווש לצידי, <לב> נוריתי יקירתי. <לב> שבוע טוב יותר לךְ, לכולנו, אהובה. <לב>

ואני לא הצלחתי ללמוד לדווש

<לב> ... ואני לא יודעת לשחות, איילה, יקרה. <חיוך> <לב>

<לב> הפרטים על "ישו הגואל" נמצאים בהסבר, תומר, יקר. <לב> הוא רק פֶּסֶל המסַמן רעיון נוצרי (קודם כל יהודי, ברור). לא מדובר ב-גאולה ... <לב>