מעברים

מעברים / אדם אמיר-לב

השקט החורך,

הד הצעדים במדרגות העץ

דלת הברזל הכעורה

השמים והים הנפתחים באחת

פעימות הלב

שירת העיניים

כמו להשקיף על ירושלים רחוקה

ללא חומות ועם,  אובדן אהבה

לא בקפה קראתי אהבתך

ולא מיתמות האבן  צמחה

ידעתי ,

מערוגות רוך עינייך

להבות חמדתך

סער אהבתך

ומתת , לבך

היית לי קופסת אבני חן

אוצר לנחמה בכאביי

עד כי נופצה

והייתה בי , מכוות קין

עתה ,

עתה אני אחרי הים

מביט מחלון הקרוע לכחול

מתגעגע.