מִסָּבִיב לַמְּדוּרָה

זועק, עצוב מאוד - הפעם אנחנו מוצאים עצמנו סביב למדורה ולא הפלמ"חניקים. לנו זה קורה גם. תודה רבה לך רבקה היקרה, יום טוב.

תודה רבקה יקרה על השיר העוצמתי שלדעתי  מתאר מצב של התלהבות, התרגשות ואולי אף מחאה.

הקריאות הרמות והחדות מעידות על רצון להשמיע קול, להביע עמדה ולגרום לשינוי מסביב לשעון ומסביב למדורה.

נקווה לימים טובים יותר

שמוליק

מדורת השבט כיום

מדורת השבט כיום איננה

שבת אחים שרים מולדת צעירה

סובבים יד ביד 'הורה, הורה עלי עלי'

והפנים שוחקות רעות וחזון.

במדורת השבט כיום

אנחנו כולנו העצים לעולה 

מתוכנו המאכלת להדליקה 

והידיים שהדליקוה

והשמן נשפך יום וליל 

לשומרה פן תכבה

להרבותה -

מתוך האפילה המתהפכת בנו

מתהפכת בוערה בנו

עם אש האופל נחברה מעברינו

להשליכה עלינו, לכסותנו 

לאוכלנו איתך מלכתנו מולדת  

לאפר ועפר שרוף ועשן.

ואלוהים צופה ברחמיו רבים

וכל אוכלי אדמתו ראשית תבואתו

מלבר ומלגו יאשמו 

רעה תבוא עליהם -

ותבואת מולדתו האהובה תפרח

ותהי 

עד בוא הגאולה

ועד עולם.

.

האמת-האמת-לאמיתה ...?

במקור כתבתי "אנחנו" ( ... הפעם אנחנו / המדורה)

- ונקרא אצלי חריף מדיי. 

לכן, החלפתי ל-"שלנו" . 

אדם, יקר, 

תודה רבה-גדולה-מאוד על קריאה + תגובה, 

על שירךָ הגלוי. 

זכוּת לי שמילותיי הביאו אותךָ לכתיבת שירךָ. 

<לב>

רבקה

---

.

הלוואי שנהיה השראה הדדית, אדם, יקר. 

גם ברגעים ונושאים פחות כואבים ... 

<לב>

רבקה

---

הן זועקות עד לב שמיים, קורעות את הלב. היכן החברותא וההדדיות של העבר? 

אש זרה במחנינו...

כואב

האש מפצחת זרדים בדממה...

זה היה פעם, היום האש מתפשטת בכל מקום, בהר ובבקעה

והיא גם בלבבות.

שוב לא יושבים בשלווה סביב המדורה ושרים שירים

כמו פעם...

מי יכבה את המדרוה הזו, מי ישפוך עליה מים

או ישתין עליה לכבותה.