ריקוד החיים

תודה נורית יקרה על הציטוט מדבריו של איציק ויינרטן מתוך ספרו של  "לרקוד עם אבא"

הכתוב מתאר תהליך פנימי עמוק הקשור ליצירתיות, לרגש ולביטוי עצמי. הוא משווה את הרצון לרקוד, או ליצור בכלל, לפסל החבוי בתוך סלע או לשיר הכלוא בכלוב.

אמרה מרתה גרהם: "ריקוד הוא השפה הנסתרת של הנשמה."

הציטוט שהבאת בהחלט ראוי להתייחסות בצורת שיר.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

אכן הריקוד הוא שפה נסתרת של הנשמה, כפי שאמרה מרתה גרהם, כמו שכל יצירה היא שפת הנשמה,

זה יכול להיות שיר או ציור או פסל.

שבת שלום.

וכשזה בוער זה חייב לבוא לידי ביטוי בחיים עצמם. נהדר המשפט הזה נוריתוש יקרה. 

מי שיוצר יודע ומכיר את התחושה הזו של הבעירה הפנימית.

היא תמיד שם בפנים, לפעמים הלהבות קטנות ולפעמים

זו התפרצות של האש ואז - היצירה יוצאת החוצה.

שבת שלום גלי אהובה שלי.

יש דברים שלוקח להם זמן לצאת החוצה, הם מתבשלים, מתעמדים או משהו שקורה לנו בהווה משחרר אותם או שמציף אותנו ברגשות. תודה רבה לך נורית היקרה, שבת טובה ושקטה.

כל כך נכות תיארת את זה, דני ידידי

הדברים לפעמים מתבשלים הרבה זמן בתוכנו עד שהם יוצאים.

שבת שלום, שבת של שקט ושלווה.