מָה הָיָה ...

זועק, קושי למצוא את הגורם למועקה, אי סגירת מעגל  - עודך עוסקת במועקה שאת עברת באותו ערב בתחנה ואת משערת כי אם אחרים ינברו במוחך, הם ימצאו בנקל את מה שאת חוששת למצוא. תודה רבה לך רבקה היקרה, המשך יום טוב ושקט. שתדעי רגעים טובים.

גם אם את זוכרת היטב יש כאן ניסיון לשכוח ולמחוק את האירוע. עם תקווה שהוא זכור גם בקרב אלה שפגעו.  

תודה רבקה יקרה על השיר העוצמתי מתאר מצב נפשי עמוק של כאב וגעגוע. האישה בשיר מנסה להבין את מקור הסבל העמוק שהיא חווה, סבל שמתבטא בבכי בלתי נשלט. היא חוזרת אל זיכרון ספציפי - ערב בתחנת אוטובוס - ומנסה לשחזר את הפרטים הקטנים ביותר, בתקווה למצוא את ההדק שגרם לפריצת הבכי.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

שיר שמאד נגע בי רבקה היקרה. בבחינת תמיד ישנו משהו המזכיר לי של סילה בלאק.  תמיד באיזה שהוא מקום נידח פורץ פרץ של זכרונות מאנשהו לא ידוע ולעולם לא תדע משוע ואיך ולמה דוקא עכשיו

<לב> אודי, תודה! <לב>

זוכרת הכל, ולא זוכרת

זוכרת את הרגע שעלו הזכרונות

 את התחנת האוטובוס, את האנשים מסביב

זוכרת את הדמעה שבאה אל העין, את המועקה, התחושה הזו בלב

אבל

מה הביא לאותה תחושה, הדחקת רבקתי. 

הזכרון הזה כנראה כל כך כואב, שגם כשעלה, מיד סילקת אותו ממך.

אני יודעת על מה את מדברת...

אוי, אני יודעת...

<לב> נוריתי יקירתי, <לב> תודה! <לב>