דּוֹדָתִי / שְׁאֵלוֹת קְטַנּוֹת / רֶגֶב /

בראשון את, הוריך ואחותך עוסקות בשאלות קטנות אחרות.

בשני: דודתך: דודתך הינה זקנה ואת מטפלה בה, לא אימה.

השלישי: מעורר תהיות: רגב לרגב צמודים, קהים זה לזה ואת תוהה לאן הנמלה.

תודה רבה לך רבקה היקרה, יום טוב.

תודה רבקה יקרה על שלושת השירים הקצרים עם תובנות רבות.

בשיר "שאלות קטנות" במכחול מילותייך את  מציירת תמונה אינטימית של משפחה, המתבטאת דרך השאלות הקטנות שהילדים שואלים את הוריהם. השאלות הללו, לכאורה פשוטות ויומיומיות, חושפות עומק רגשי ומורכבות ביחסים המשפחתיים.

בשיר "דודתי" עולה תמונה עצובה של מצב שבו קשר אינטימי ומשפחתי מוחלף בקשר מקצועי ומרוחק. הן מדגישות את החשיבות של מגע אנושי אמיתי וחם, במיוחד בזמנים של חולשה ותלות.

בשיר "רגב" מתעוררות  שאלות קיומיות עמוקות: מהי משמעות החיים? האם יש מטרה עליונה לקיומנו? האם אנו נעים לעבר משהו או שאנו תקועים במקום.

יום שני מבורך ושקט

שמוליק

כל כך מורכב וסבוך קשרי משפחה ותהיות הווה ועתיד והכתיבה המופלאה הזו.

<לב> אודי, יקר. <לב> תודה! <לב>

אין הווה לחיות אותו

ידיים זרות מטפלות בדודה

אלה החיים 

וואו,

טלטלו אותך שלשת הקצרים שלך. במינוריות שלהם, 

כל כך פשוטות הן השאלות הקטנות וכל כך קשות

אמא שההווה נעלם לה, וויתי שפתאום איננה 

ואבא שאומר, אני רק שאלה...

והרגבים רבקטי, הרגבים האלו

את רואה את הרגבים הקטנים שנמלה מגלגלת ברגליה

אולי בונה לה בית,

ואני ראיתי ושמעתי רגבים אחרים,

כאלה שמצמררים כשהם נצמדים זה לזה...

אולי, אולי יוס  הזיכרון של אבא שלי, שהיה בשבת,

גרם לי הגביב כפי שהגבתי למילותיך.

מחבקת אותך רבקתי היקרה,

מחבקת חיבוק חם ואוהב וכזה ארוף ארוף שלא נגמר.

.

נוריתי יקירתי, תודה!

רגב לרגב - ברור, ברור: על מוקי. לא רק: עַל כולנו.  

תודה על חיבוקךְ, יקירתי. קבלי אֶת שלי. 

גם אני אוהבת אותך המון-המון. זאת אהבה נפלאה. 

שלךְ, כל עוד, <לב>

רבקה

---