רֵאוֹת

למרות ההוויה שבה נמצאת ירושלים, היא מנסה לנשום. תודה רבה לך רבקה היקרה, המשך יום טוב. ושהיא תצליח לנשום לעדי עד. ולא רק תנסה. היא חייבת.

תודה רבקה יקרה על השיר הקצר. השיר מצייר תמונה עוצמתית של ירושלים כעיר רב-גונית, סוערת ומורכבת. הוא מדגיש את הניגודים הקיימים בה: בין בנייה והרס, בין דיבור ובנייה, בין תקווה לייאוש.

הדימוי של ירושלים כ"נושמת" מעניק לעיר היבט אנושי, ומדגיש את מאבקה המתמיד להישרדות ולהתחדשות.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

בֵּין דַּחְפּוֹרִים וּמְנוֹפִים / בֵּין רַמְקוֹלִים לְתוֹכֵחוֹת וְרַמְקוֹלִים לְעֶלְבּוֹנוֹת / יְרוּשָׁלַיִם-

מְנַסָּה-לִנְשֹׁם-

<לב> אביה, אהובה, <לב> תודה! <לב>

גם אצלי ברחוב אותו מצב בדיוק... אתר בניה לכל דבר

לא רק הראות מעורפלת שם בירושלים, חנוק שם! 

<לב> רֵאוֹת <לב>

קשה

אני דווקא רוצה את ירושלים שלי

של רחמו ונחלאות

סימה והחומות

עיסאוייה והשוק

זריחה מהר הצופים

ליפתא ויערות האורן

ועוד ועוד

.

החומוס של רחמו. הנחלאוֹת. הסימטאוֹת. השוק של אותם ימים. 

זריחה דווקא מהכניסה לירושלים, בְּ-מִתחנת הדלק. 

תודה מלב, יצחק, יקר. <לב>

רבקה

---

אבל, קשה לה לנשום לעיר הזאת. עי ר הנצח... עיר  האלוהים איבדה את קדושתה.

קולות קלגסים וזעקות אנשים 

ריאותיה התמלאו באפר ועפר שמעלים דחפורים ובקללות שמעלים אנשים.

איכה הייתה לזונה קריה נאמנה...

אוי רבקתי היקרה, את כל כך כואבת את מה שקורה לעיר -

שפעם הייתה יפה כל כך...

.

ביום רביעי נסעתי העירה, לַמֶּרְכָּז. נורא. נורא. 

הצעקות. הגסויוֹת. כל העיר שׁוּק. 

וההריסוֹת. 

אגב, נוריתי יקירתי:

ירושלים היא עִיר הַקֹּדֶשׁ, תו לא. גם אצל האורתודוקסים. 

רוֹמָא היא עִיר הַנֶּצַח.  

וירושלים נראית גרוע יותר משנראתה רומא אחרי מלחה"ע II. 

לא חשבתי שישפיע עליי כל כךְ. 

תודה רבה-רבה-רבה ושבת שלום, נוריתי יקירתי. 

שלךְ, <לב>

רבקה

---

לבכות למקום

שבת שלום יקרה 

<לב> שבוע טוב ומיטיב, <לב> אלה לי אנובה. <לב>